קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

סוף עונת הפלפלים


04.06.2012

פתיחת כנס סיכום עונת הפלפל שערכה "זרעים גדרה", הפכה לדיון על כוונת החברה להעלות את מחירי הזרעים בעונה הקרובה * המגדלים זעמו ומנכ"ל החברה אמר: "נעשה חושבים" * ההמשך היה לא פחות מעניין

מאת: עמוס דה-וינטר

באופן די מפתיע נפתח "כנס סיכום עונת הפלפל" - אירוע שארגנה חברת "זרעים גדרה" במלון קראון פלזה בים המלח - בטונים מעט צורמים.
מנהל השיווק והמכירות בישראל של "זרעים גדרה", אמיר פרכטמן, פתח את האירוע ואמר, שהוא יודע שיש בקרב קהל המבקרים אנשים שרוצים לדבר על נושא מסוים. "החלטנו להקדיש לכך פרק זמן - אני רק מבקש שלא להפוך את זה לרב-שיח", הוסיף.
בשלב זה אמר המגדל ציון שחר, מצופר, כי למגדלים שהגיעו ליום הפתוח, התברר כי "זרעים גדרה" מתכוונת לעלות את מחירי הזרעים. "אתם צודקים שאתם רוצים לעלות מחירים", הוסיף שחר, "כי אנחנו גרמנו לכך, כשנתנו לכם הרגשה שה-7158 (זן פלפל "קנון", הזן הפופולארי בערבה, ע.ד.ו) הוא כוכב ושזה הזן היחיד שקיים. אז נכון - זה זן טוב, אין על כך עוררין. אך מצד שני, קיימים היום עוד זנים לא פחות טובים ובמחירים הרבה יותר נמוכים מהמחיר שאתם רוצים למכור אותו. אז קחו זאת לתשומת לבכם, במיוחד אחרי השנה שעברנו, כאשר כל הרווח שלנו היום בעצם מתבטא בצמצום עלויות. לו היינו מקבלים 5.5 שקל לק"ג הייתי מוכן לעשות הסכם, אבל המציאות היום היא לא כזו ולכן, אנחנו רק חושבים איך אנחנו מורידים עלויות כדי לשרוד. כולנו צריכים לזכור שאנחנו ביחד בסירה הזאת - אנחנו אתכם ואתם אתנו".
פרכטמן הסביר, כי המוטו של הכנס עוסק במניעה. "אנחנו מאמינים שניתן לעשות הרבה ע"י מניעה ולהגיע כמה שיותר מוכנים לשיווק. אנחנו ב'זרעים גדרה' חשים שותפים לדרך ולמאמץ של הענף ומרגישים שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו. יחד עם זאת, ברור שיש כאן חברה מסחרית ומגדלים וכל אחד עם הצרכים שלו...".
חקלאי נוסף, מחצבה, אמר: "אתמול נסעתי לדימונה ולא ידעתי על הכוונה שלכם לעלות את המחיר. לא הייתי מרחיב בדיבורים והייתי קורא לכל החקלאים לצאת במחאה. לא רק שלא תעלו את המחיר אלא אם אתם שותפים שלנו -  אז תורידו את המחיר בלפחות 20%".
חקלאי מחוף הכרמל אמר: "אם צריך לקנות בכל מחיר עדיף שלא לעשות עונה, במיוחד אחרי העונה שהייתה לנו. אני קורא לחקלאים להצביע ברגליים ולהפסיק לקנות 'זרעים גדרה'. אתם לא הספקים היחידים שלנו, לכולנו יש תיאבון בריא, אבל צריך לרסן אותו קצת ולעצור את הדבר הזה".


רונן שלכט, מעין יהב, אמר: "אני לא איש של 'זרעים גדרה' ובגדול, כל אחד יכול למכור איזה זרע שהוא רוצה ואף אחד לא מכריח אף אחד לקנות. אם זה זן שיודע לתת יותר - הוא יעלה יותר ואם יש זנים שיודעים לתת את אותו דבר בזול, אז צריך לקנות אותם. הרי יש חברות שמוכרות זנים ב-85 אג'. יחד עם זאת, אני לא חושב שזוהי השנה לעלות מחיר, צריכה להיות רגישות כלפי החקלאים וזו לא השאלה - אם מגיע לכם או לא. אני מבקש שהשנה תתחשבו בחקלאים ותבינו אותם".
פרכטמן: "כפי שאמרתי בפתיחה, החלטנו שלא נהפוך את זה לרב-שיח, אלא באנו להקשיב ולהפנים את הדברים. ההישרדות של ענף הפלפל תלויה בהצלחה שלכם ולכן חשוב מאוד לשים את הדברים בצד, לשמור על אירוע מכובד, אנחנו לא מקיימים משא ומתן עכשיו".
לגבי הערות ביניים שנשמעו, על זרעי פלפל של החברה, הנמכרים בזול יותר בספרד ובמקסיקו מאשר בישראל, אמר פרכטמן: "אנו מייצרים זרעים בארץ ומוכרים במקסיקו, בספרד ובכל העולם. הזרעים בארץ יותר זולים משמעותית מאשר בספרד. מדובר פה בזרעי איכות. אתם דורשים – ובצדק - מהמשתלות לספק לכם שתילים בריאים ואחידים. אנחנו כל השנה מטפלים בזרעים ובודקים עשרות פעמים, כדי שבעונה הכול יתנהל למישרין, כי ברגע שהעונה נפתחת אין מקום לטעויות. אתם כמובן שלא תוותרו לאף משתלה על איכות- ובצדק. איכות גבוהה עולה כסף. אילו הייתם יודעים כמה זרעים אנחנו זורקים לפני תחילת העונה...".
אחד המגדלים הציע לכולם לקום ולעזוב מידית בהפגנתיות את הכנס. מנגד אמר ציון שחר, מצופר: "אני לא חושב שצריך להפוך את הכנס הנוכחי לכנס מחאה. המסר שלנו עבר בצורה נכונה וברורה ואנחנו מקווים שתעשו חושבים - ושתבואו אלינו עם תשובות טובות יותר".
אמנון עשת, מנכ"ל "זרעים גדרה", אמר לחקלאים: "נעשה חושבים! אני רוצה להתייחס לנושא הטיפוח, זהו לא דבר פשוט ופעוט. ההוצאות שלו מוחזרות בתוך תקופה קצרה. עלויות של טיפוח זן הן עצומות. לא אכנס כאן לפרטים, אבל מי שמעוניין לדעת - מוזמן אלי למשרד ובשמחה אספק לו את הפרטים".   

בתמונה: מנכ"ל זרעים גדרה", אמנון עשת פונה למגדלים - "נעשה חושבים"

הדברה מונעת - חיטוי קרקע
בשלב זה, לאחר שהמגדלים וראשי החברה הבהירו את עמדתם, החל הכנס, ע"י יורם כחלון, אחראי תחום הגנת הצומח ב"זרעים גדרה", שדיבר על חיטוי קרקע כהדברה מונעת, בתחליפי מתיל ברומיד ויישומים שונים: "כפי שאולי שמעתם, 'זרעים גדרה' תיכנס בעתיד לנושא שיווק חומרי הדברה מטעם 'סינג'נטה'. מתיל ברומיד הצליח בהדברת מרבית הנגעים ומכיוון שהיה חומר כה חשוב, הוגדרה תכנית הדרגתית להוצאתו מהגידול. היציאה החלה ב-99' ובאמנה הבינלאומית נכתב כי מתיל ברומיד יצא סופית מהשוק ב-2012.
"היום אין כבר מתיל ברומיד בשוק והמון גורמים נכנסו כחלופות. זה מתחיל בחומרים הישנים ונגמר בחדשים, יש סלקציה ענקית של חומרים חלופיים ובנוסף, נכנסו לשוק הזנים המורכבים, למשל כ-50% מענף האבטיח עבר להרכבות (שתילים מורכבים מכנת דלעת ורוכב אבטיח ע.ד.ו), נושא החלופות הלא כימיות תופש תאוצה וכאשר מסתכלים על השורה התחתונה, בסופו של יום - המצב לא מי יודע מה.
"מה הפך את המתיל ברומיד לכל כך מיוחד? נקודת רתיחה של 4.5 מ"צ. מרגע שפתחנו את הגלון, כולנו מכירים את הרעש הזה - כבר השתחרר הגז עם התפשטות עצומה של חומר, הן לעומק והן למרחב. למעשה, במתיל ברומיד מספיקה טפטפת בודדת לקבלת פיזור של 2 מטר רוחב ו-40 ס"מ עומק.
"לגבי החלופות, ישנו המתיל יודיד, שיש בעיות איתו. לעת עתה החברה הפסיקה את הייצור וכך נותרנו עם 2-3 חומרים, בעלי תכונות די דומות:
* מתאם סודיום / קונדור - מצוין נגד נמטודות, בינוני נגד פטריות  
* פלדין - חומר בעל יכולת הדברת פטריות (בסדר) ונמטודות (לא רע), אך עדין בעל מגבלות משלו.
"זה המצב כרגע בעולם", הוסיף כחלון, "ויש לזכור שהאיחוד האירופאי סימן את התכשירים הללו, כלומר, במוקדם ובמאוחר, גם הם יעופו החוצה. זה לא סוד שמה שקורה באירופה, קורה מיד אחרי זה בישראל והמצב בעייתי. בגידול פלפל, לדוגמא, כל טעות קטנה עלולה להיות קריטית.
"בואו נעבור שניה לשלבים השונים שעלינו לבצע בהכנת חלקה: קטילת הגידול הקודם; פינוי שאריות צמחים; עיבודי קרקע; פריסת מערכת טפטוף; בדיקת מערכת הטפטוף; פריסת פוליאתילן; חיטוי סולארי – ואז, לבסוף, חיטוי כימי. הניסיון שלנו מלמד, שאתם כמגדלים מעולים בשלבים הראשונים והאמצעיים. ולגבי השלבים האחרונים, חיטוי סולארי וחיטוי כימי - זה צריך לקבל מישנה תוקף אצלכם.
"בעבודה מסודרת שערכנו עם פרופ' אברהם גמליאל, הוכחנו שחיטוי כימי, שמגיע שבועיים לאחר החיטוי הסולארי, הרבה יותר יעיל מחיטוי שבוצע לאחר פריסת הפלסטיק. כיצד משפיעה כמות מי ההשקיה על דחיקת התכשיר? היא משפיעה מאוד, וחשוב לזכור, שאם לא נדחק את החומרים האלה לבית השורשים - הם לא יגיעו לשם, כי בניגוד למתיל ברומיד, לחלופות יש רמות פיזור נמוכות בהרבה. לגבי הקונדור, מומלץ לתת 20 ליטר לדונם.
"השינוי הדרמטי מתרחש כאשר כמגדילים ל-35 ליטר לדונם ואז מגיעים ב-40 - למנת חומר של פי 6-5 לדונם - למעשה זה המפתח להצלחה. הדבר היחיד ששונה בין 15 ליטר לדונם ל-35 ליטר לדונם זו מנת המים, שהיא אף גורמת להבדל בין חיטוי מוצלח לחיטוי כושל.
"דבר נוסף, חייבים להקפיד להכניס את החומר כבר בחלק הראשון של ההשקיה. המבחן הזה היה באדמת קרקע חולית - חמרה חולית (דומה לחמרה באזור רחובות). בעתיד אני מאמין שייכנסו חומרים חדשים. אני מקווה שהמתיל יודיד יכנס, כי הוא חומר מעולה. בינתיים, השימוש במתאם הסודיום יגדל, עד שהאירופאים יעצרו אותו וכנ"ל לגבי הקונדור. כמו כן, נראה עליה בשימוש בתכשירי D3, 1 (תכשירים הומיאופתיים). ניטור חלקות לפי פגעים ומידת חומרתם – יעלה את קרנם של תכשירים שאינם מוגדרים כ'מאיידי קרקע' (סלסט, סיגנום, עמיסטאר ודומיו).
"לסיכום, מתאם סודיום וטלון מהווים עמוד שדרה בתחליפים למתיל ברומיד. בעיית העשבים ממשיכה ללוות את המגדלים והקפדה על יישום התכשירים החליפיים תמנע כשלים בחיטוי. לגבי כמות המים - האם זה גם תואם למה שקורה עם המתמור? זה חומר יותר מסיס והתנועה שלו הרבה יותר קלה ולכן כמווית של 25 ליטר יספקו אותנו. אני מעדיף לתת אדיגן לפני הקונדור, כי הוא נעלם מהר יותר.  

מחלות פלפל עיקריות
בעוד כחלון החל את הכנס והתייחס לנושא חיטוי הקרקע, מתייחס יואל מסיקה, איש יחידת ה-GroNTec של החברה ומומחה בתחום הגנת הצומח, שדרך הטיפול בהן יותר חדשנית. מסיקה דיבר על נושא: "מחלות פלפל עיקריות במהלך הגידול - הסימפטומים ודרכי ההתמודדות".
"חיטוי קרקע", אומר מסיקה, "הוא האמצעי הראשון שבו אנו אמורים למנוע את התפתחות הפגעים, אך אנחנו לא ממש מצליחים ב-100% לשלוט במה שקורה לאחר ששתלנו בקרקע, אז עלולות להתפתח מחלות בקרקע או בנוף ופה הנזקים עלולים להיות גבוהים וכואבים.
"כאן אני רוצה להתייחס לתורה שהחלה להתפתח בערבה. לקחנו את הנושא לבדיקה ואנחנו מנסים לקחת אותו צעד אחד קדימה ולשפר את המצב. אנסה להראות זאת דרך 4 מחלות עיקריות: פיתיום קייצי, קמחונית, מחלת העובש האפור ופיתיום חורפי. אלה הן 4 מחלות ש-90% מהנזקים לחקלאים נגרמים כתוצאה מהן.
"כאמור, הדרך המומלצת היא למנוע מראש, כי מרגע שהמחלות מופיעות בחלקה קשה מאוד להתמודד איתן. אנחנו באים ואומרים, בצעו את הטיפול המניעתי לפני שאתם רואים את הפגע. בעצם יש כאן משהו שונה ממה שהורגלתם לחשוב, כי כולנו מדברים על צמצום בהוצאות ובשימוש בחומרי הדברה.
"דבר ראשון, כאן אתה מונע התפתחות ראשונית של המחלה וחוסם טיפולים מיותרים. דבר שני, אתה מונע את הנזקים לגידול כתוצאה מהנגיעות ולמעשה אין היום למגדל אפשרות לבצע טעויות, כי על כל טעות משלמים ביוקר. החצי טון לדונם הם פה וראיתי חקלאים שעשו טעויות כאלה ולכן אנו ממליצים על הטפול המונע.  
"דבר שלישי, השקט והביטחון שאתם כמגדלים מקבלים, כאשר אתם יודעים שהנוסחה עובדת, המחלה לא מתפתחת ויש לכם שקט להתעסק בדברים אחרים. יתכנו מצבים בהם חלק מהטיפולים אינם הכרחי אבל התועלת עולה על הבזבוז.
"פיתיום קייצי – מופיעה שבועיים-שלושה לאחר השתילה, בד"כ מופיע ריקבון בבית השורשים או שהיא גורמת לאבדן שתילים. הפיתיום החורפי מופיע בינואר וגם כאן יש תמותה של שתילים. לשמחתי רידומול גולד (Gold Ridomol) של סינג'נטה מאוד יעיל נגד פיתיום. בשני הסוגים נשתמש במינון של 40 סמ"ק לדונם. יש לזכור, כדאי לתת את התכשיר לפני שהמחלה מתחילה להתפתח, כיוון שמרגע שהמחלה מופיע יש ריקבון בבית השורשים ולקוח זמן רב לצמחים להשתקם. לכן הרעיון הוא לא להגיע לנקודה הזאת.
"יש לתת את הטיפול הראשון מספר ימים לאחר השתילה והשני בנובמבר (אותו מינון בשני המיקרים). שני הטיפולים הללו יעשו את העבודה, 40 סמ"ק לדונם בהגמעה, טכנולוגיה חדשה שהולכת ומתפתחת בערבה בהיקפים גדולים.
"קמחונית הפלפל – "חלון הרגישות" של הצמחים למחלה מתקיים בטמפרטורה של 25-15 מ"צ, בסתיו ובאביב, קרי בחודשי אוקטובר-נובמבר. למניעה יש לבצע שני טיפולי עמיסטאר בהגמעה, במינון של 150 סמ"ק לדונם או טיפול אחד בפריורי אקסטרא, במינון של 100 סמ"ק לדונם. שני הטיפולים הללו מנעו את הופעת הקמחונית. ישנן שני יתרונות לעמיסטאר, שהחקלאים לא כל כך אוהבים אותו. זהו אחד התכשירים היותר אפקטיביים נגד מחלות קרקע, כמו למשל ריזוקטוניה ולתכשיר טווח פונדקאים רחב מאוד, גם מעבר לקמחונית.

טיפולי הגמעה
"מהו הקונצפט של טיפולי הגמעה?", שואל יואל מסיקה. "הרעיון הוא שהחומר נספח לחומר האורגני שבקרקע לאורך זמן והצמח קולט את התכשיר בקליטה פסיבית. לכן אנו צריכים תכשירים שכושר הספיגה שלהם בקרקע גדול (ע"פ קבוע ספיחה לקרקע). עמיסטאר, אטמי, חוסן, רידומיל, קונפידור ואקטרה - כל התכשירים האלה מתאימים ליישום בהגמעה.
"הגמעות לעומת ריסוסים - שני טיפולי הגמעה שמרו על רמת המחלה מאוד נמוכה לעומת הריסוסים. הטיפול בהגמעה מונע את המחלה בצמח".
בשלב זה נשאלת שאלה מהקהל: מה קורה לגבי נושא העיכוב בגידול, הנגרם כתוצאה מהשימוש בעמיסטאר?. לדברי מסיקה, "זה לא רק בעמיסטאר, גם האטמי וגם החוסן ידועים כחומרים מקצרי פרקים, הנזקים ככל שידוע לנו מתרחשים בתנאים מסוימים –בתנאי המלחה (מליחות גבוהה בקרקע). חשוב מאוד לא ליישם את התכשירים ביחד עם הדישון ובמקומות בהם יודעים שיכולה להיווצר בעיה (קרקע חולית) מומלץ לחלק את המנה לשניים, כאשר ההפרש בין היישומים הוא שבוע.
"יש לזכור שכל החומרים האלה נמצאים בקרקע כחודש ימים ויותר. בנודע לשימוש בתכשירים בגידול של תעלות קומפוסט, בתעלות הללו יש הרבה חומר אורגני וכאמור, לתכשירים הללו בהגמעה יש קשירה גבוהה לקרקע ולכן, בתכשירים מסוג זה בהגמעה, נותנים עבודה לאורך זמן בתעלות קומפוסט. לכן, מומלץ גם כאן לתת בשני מינונים. "בוטריטיס (מחלת העובש האפור) – "חלון הרגישות" של הצמחים להידבקות במחלה הוא במצב של עומס עלווה ורטיבות גבוהה, בעיקר לאחר גשם או ערפילים. התכשיר הסיסטמי המתאים הוא סוויץ' (Switch), תכשיר בעל שני מרכיבים: הפלודיאוקסוניל (FLUDIOXONIL) - הפוגע בנביטת הנבגים והציפרודיניל (CYPRODINIL) - הפוגע בהתפתחות התפטיר.
"את טיפולי המניעה בסוויץ' יש לבצע בחודשי נובמבר-פברואר, לאחר גשם או לאחר קטיפים מסיביים הפוצעים את הצמחים, אלה ימנעו את התפתחות המחלה. המחלה מתפתחת על פצעים משם היא חודרת ועושה את הנזק. השנה ראיתי לא מעט חלקות שסבלו מבוטריטיס. כאמור, המחלה מתחילה בפרחים, ממשיכה משם לגבעול ויכולה להגיע לפרי. תזכרו שהפרי נשלח לחו"ל, לעתים, כאשר חיצונית הוא נראה ללא כל סימפטום ויכול להגיע ללקוח כבר עם סימני מחלה.
"ריזופוס – צריך לזכור שתכשיר הסוויץ' עובד גם על מחלת הריזופוס. אני יודע שיש מגמה בקרב חקלאים שאומרים: 'השנה אנחנו חוסכים' ואז עושים פחות חיטויים, אבל תזכרו דבר אחד – הפגעים הללו מחכים לכם בקרקע ולכן טיפול מניעתי אחרי השתילה – יעשה את העבודה".
אמיר פרכטמן, מנהל השיווק ומכירות ישראל של "זרעים גדרה", מוסיף: "דבר נוסף ולא פחות חשוב - חומרים שאינם מורשים להגמעה אסורים בשימוש ואני לא מציע לאיש להסתבך בזה. כשהחומרים יהיו מורשים נהיה הראשונים שימליצו עליהם".

המעבר להדברה ביולוגית משולבת – זהירות מתקשת
ד"ר שמעון שטיינברג, מנהל המחקר והפיתוח של חברת "ביו-בי שדה אליהו בע"מ", דיבר בכנס על הופעה של מזיקים חדשים, עם המעבר המוצלח להדברה ביולוגית משולבת. לדברי שטיינברג, "כל נושא ההדברה הביולוגית המשולבת יש לו שני היבטים חשובים – היבט חיובי מאוד, העובדה שאתה מוריד ב-80%-60% בכמויות חומרי ההדברה ובסיכומו של דבר, אתה מאפשר לאויבים טבעיים מקומיים, נוסף על אלה שפוזרו באופן יזום, להצטרף למאבק במזיקים. דוגמא יפה לכך, אפשר לראות בתות-שדה, שם נמצא שההפחתה בחומרי הדברה הביאה לפריחה מחודשת של אוריוס מקומי (פשפש טורף), שעושה הדברה טבעית כנגד התריפס, זה הצד החיובי של העניין.
"אולם יש לזכור, כי יכולים להתעורר מיני מזיקים משניים שנמחקו בעבר עם השימוש בחומרי הדברה לא ברירניים וכעת, עם הפחתת השימוש בחומרי הדברה ויישום חומרי הדברה סלקטיביים יותר, מצאנו עצמנו מתמודדים איתם ועלולות להיות הפתעות בנושא הזה. הפתעה ראשונה שהייתה לנו, ויושבים כאן חבר'ה מפארן, שם נתקלנו במזיק הרכנף החיוור, מזיק משני שהרים ראש כאשר הופחתה כמות הריסוסים באופן דרמטי מאוד.
"הפעם הראשונה הייתה בעין חצבה ושם נרשם 65% נזק לפרי ליצוא ולקח לנו כשנה וחצי להגדיר, מי מבין ארבעה פשפשים ה"פוטנציאליים" שהיו בשטח אחראי לנזק. לבסוף למדנו שהמזיק חודר למבנה על הרוב בעת החלפת הכיסויים, גמלון ש"עף" ברוח ואפילו מסיבה שאינה ברורה יוצר מופע חוזר באותם מבנים. התגובה המומלצת - כימית לחלוטין. אין בנמצא הדברה ביולוגית יעילה כנגד המזיק. במקרה זה, אנו ממליצים לשמור על מבנה סגור באופן מוקפד. כל כך חששנו מהמזיק ואחרי שנתיים של מחקר גילינו שהרכנף הוא צמחוני וגם בשרי (אומניבור, אוכל-כל ע.ד.ו). כאשר מזהים נגיעות ברכנף, תמיד קיימת התלבטות האם לטפל בו באופן כימי או שמא לא.
"מזיק נוסף שההדברה המשולבת גרמה לו לעלות בסטטוס - תריפס הקיקיון, שהוא קצת יותר שמן מהתריפס הקליפורני וניזון מעלווה, מזיק שנפוץ באסיה, אוסטרליה, דרום אפריקה ופלורידה והגיע אלינו ככל הנראה ממצרים. יש לו טווח פונדקאים עצום, כ-100 מינים, בהם פלפל, כותנה, בצל, הדרים ועוד. למזיק זה אין בנמצא מדביר ביולוגי טוב ובשורה התחתונה – רק הדברה כימית תחסל אותו.
"עוד מזיק – קמחית הסולניים – שמוכר גם בפלפל-מבנים בספרד. בשלהי 2007 נשאתי הרצאה ב Almeria, בפני כ-300 אגרונומים ספרדים, ששאלו אותי מה לדעתי יהיה גורל ההדברה הביולוגית-משולבת בפלפל הספרדי בעוד שלוש שנים. אמרתי להם שקמחית הסולניים תהיה קרוב לוודאי אחת הבעיות של מזיק משני שיצוץ ויהפוך לבעיה של ממש. לפי מידע עדכני שמצוי בידנו 30% מהפלפל בחממות Almeria נגוע בקמחית הסולניים.
"מקור האילוח עשוי להיות מגוון – מצע, שתילים שנרכשו ממשתלה, עשביה מקומית וגם ארגזי קטיף. האמת היא שיש מענה כימי לקמחית הסולניים (חומר הדברה בשם איפון). הבעיה שהוא פוגע באויבים הטבעיים. חומר נוסף (ישן-חדש) אפלורד נותן מענה לא רע לחלוטין. במקרה של קמחית הסולניים הקפדה על סניטציה היא ענין קריטי ביותר. הקמחית חונה בקרקע ובחיטוי קרקע יש להקפיד על חיטוי השוליים, מה שיכול לעזור מאוד (יש לזכור כי אין שלב מעופף בקמחית הזו. אין זכרים באוכלוסייה. היא מתרבה רביית בתולין והשרצה).  
" לגבי הדברה ביולוגית - צרעה טפילית ממין אלג'יריקה, טפיל מקומי שנמצא באגן הים התיכון, נמצא כמדביר אידיאלי של קמחית הסולניים. צרעה זו מייצרת כ-15 מומיות (=צאצאים) בממוצע ליממה ויותר מ-100 צאצאים במשך כל חייה. הטפיל הוא טפיל פנימי שמטיל ביצה בודדת לתוך נוזלי גופו של הפונדקאי (הכנימה הקמחית). בטמפרטורה של כ- 25 מעלות צלסיוס לוקח כ- 3 שבועות להשלים התפתחות מביצה לבוגר.
האלג'יריקה, בהשוואה לשני מיני טפילים אחרים שנבדקו במקביל לה, מטילה יותר צאצאים. משך הדור שלה הוא קצר יחסית. בטמפרטורות מתונות כמעט שאין לביצים שלה כימוס על ידי הכנימה לעומת 70% כימוס של הביצים במין טפיל אחר. בסיכום ניסוי השוואתי בין שלוש צרעות טפיליות שונות להדברת קמחית הסולניים בפלפל חממה – נמצא כי האלג'יריקה הורידה את שיעור הנגיעות במזיק לערך הנמוך ביותר. יש לנו בסך הכול ניסיון של שנה וחצי עם האויב הטבעי החדש הזה ואנחנו ממשיכים ללמוד אותו ואת השימוש בו. בקרוב יעבור הטפיל משלב המו"פ ויעבור לייצור. אנחנו סבורים שהוא יכול לשמש כפתרון מצוין לקמחית הסולניים.
"מזיק נוסף - קמחית מנוקדת שמו, נמצא בשנה שעברה באזור אלמוג שבצפון ים המלח. מדובר בקמחית חדשה, להבדיל מקמחית הסולניים יש זכרים באוכלוסייה שמתרבה רביית זיווגין והנקבות מטילות ביצים לתוך שקי ביצים. המזיק התגלה בקיץ 2011 על תבלינים ועשבייה. בארץ נראה שמתפתח מצוין על בזיל, פלפל וכותנה. בחלקות פלפל מסחריות טרם מצאנו את הכנימה אבל אנחנו מתארגנים לקראתה. להערכתנו, זה עניין של זמן עד אשר תופיע על פלפל מסחרי. לעת עתה אין לנו אויבים טבעיים נגד הקמחית המנוקדת. עם זאת, יש לנון קשרים מצוינים בהודו, שם היא נפוצה ויתכן שנייבא משם אויבים טבעיים בכמויות קטנות. יש לנו כבר שני מועמדים לנושא הזה.

המגדלים שמסייעים למחקר
"אנחנו עובדים בערבה משנת 1994", אומר אמיר פרכטמן, "ובלי עזרה מהחקלאים, שנותנים לנו מקום לעבוד ולפתח את הזנים החדשים – לא היינו מגיעים למצב בו הפלפל נמצא וזה המקום להודות להם על כך".
כאות תודה לחקלאים שמסייעים לזרעים גדרה, ניתנו בכנס פרסים לחקלאים יואב אסא, רוני בראונשטיין ולחמי ברקן (שלא נכח בכנס). אחר כך הציגו אנשי "זרעים גדרה" את הזנים השונים שהחברה מציעה כיום למגדלים, החל מהקולוסו (גדול), סובק (מלך השקולים), טיר (פלפל צהוב) וכלה בבראגי (פלפל כתום). דווקא זן ה-7158 (קנון), שבפתיחה דובר בו - לא הוזכר.
ד"ר איתי מיארה, מנהל יחידת ה-GroNTec של החברה, הרצה על האפשרות " לכוון את מועד הקטיף ולקבל יבול מיטבי": "הסתובבנו במשקים ובחלקות עם חקלאים מובילים כדוגמת נסים סבן ממושב צופר ועם שבתאי כהן, מדריך גידול מהמו"פ האזורי, בכדי ללמוד את הנוסחה להשיא את היבולים בשדות. . ישנן חלקות שמגיעות לכ-12 טון יצוא ואנחנו מאמינים שיחד אתכם המגדלים אנחנו יכולים להעלות את היבול הממוצע מפלפל ואת הריווחיות שלכם כחקלאים.
"באשר ליחידת ה-GroNTec – מטרת היחידה היא הבנת צורכי המגדל ועבודה בשיתוף לקבלת יבול מקסימאלי. לאורך השנה, אנחנו מבצעים מחקרים עם המגדלים, מממנים מחקרים במו"פ ומלווים מגדלים מובילים. צבירת ידע והפצתו בקרב המגדלים, זה הערך המוסף שאנחנו מביאים למגדלים.
"בנושא הבנת צורכי המגדל – אנחנו מנתחים את התפלגות מחירי היבול לאורך עונת היצוא, ושואפים לפתח שיטות לויסות הוצאת התוצרת מהשדות גם על פי המחירים ביצוא. לכן עלינו ללמוד כיצד לשפר את הביצועים בגל החנטות ראשון, השני והשלישי.  אנחנו מחזיקים כיום ידע ניסויי רב בהקדמת השתילה ובויסות חנטות גל ראשון בחום באמצעות עקות שונות כדוגמת עקת דשן. לגביי גל חנטות שני, אנחנו ממליצים לדלל את הגל הראשון על מנת לאפשר המשכיות וחנטת גל שני ולגביי גל שלישי וחנטת קור מתחילת נובמבר, התחלנו השנה ללמוד את ההשפעה החיובית של דבורי הבומבוס. דאגה נוספת של המגדלים השנה הייתה שבשל טמ' נמוכות יחסית בעונות החורף התאחרה ההבשלה של הגל השלישי למעבר לסוף עונת היצוא בתחילת אפריל ולשם כך. ערכנו ניסיונות להקדמת הבשלה באמצעות אינדוקציה של אתילן אנדוגני,  בניסיון לתת מענה. בעונה הבאה נמשיך לחקור את הנושא בכדי להגיע למסכנות מוחלטות. כמו כן, נעשה ניסיונות בשיפור חיטוי קרקע ובשימוש בכנות עמידות למחלות קרקע..
"בחזרה לעידוד חנטה בגל ראשון , ביחד עם המו"פ האזורי המשכנו לבחון את תפקיד העקות האביוטיות כאמצעי להגברת היבול. מדובר בעקת דשן, עקת מים, עקת מלח, מרחק שתילה והסרת רשתות. כך למשל, לאחר ניסוי שערכנו השנה במו"פ – ביבול 'קנון', אנחנו מבקשים לבצע עקת חנקן  לתקופה שבין 20-15 יום, תוך כדי לקיחת רמת ההמלחה של השדה בחשבון על מנת שלאלפגוע בהמשכיות של הגידול.
"זה בקנון (7158). לעומתו, הזן סובק קצת יותר רגיש לעקות דשן ונראה שעקה מתונה מיטיבה איתו. בנוסף, אנחנו ממליצים לשתול את הסובק כל 40 ס"מ, על מנת לקבל פרי גדול יותר ב גל חנטות ראשון.  
"במסגרת פרויקט הליווי להרעבת חנקן בו ליווינו 10 משקים לאורך הערבה העברנו את התאוריה לפרקטיקה ולמדנו יחד עם המגדליםאת תבנית הדישון הנכונה לכל משק. . כתוצאה מהליווי אנחנו מבינים שהנוסחה לקבלת יבול מירבי ברורה לנו יותר במושבים צופר ועידן כך שהשנה נתמקד במושבים עין יהב עידן וחצבה, בכדי לשפר את הפרוטוקול, ומגדלים בערבה קולה בכדי לחלוק את הידע.
"בעידן וחצבה היבול נמוך יותר כתוצאה מתנאי סביבה יותר קיצוניים ובטבלת הקורלציה בין מדדי הצמח לסביבה ליבול ניתן לראות זאת בפירוט. נצטרך לנטר יותר את הגידולים שם, כדי לקבל יבול יותר טוב. ישנם משקים, בחצבה למשל, עם מליחות קרקע עצומה, מליחות גבוהה - יחד עם עקת חנקן קשה, בסופו של דבר, לא הביאה את היבול הרצוי.
"בצופר הנתונים קצת יותר טובים, שם הצליחו המגדלים להגיע ליבולים מקסימאליים. נלווה העונה משקים שהיה להם קשה להגיע ליבולים דומים. כיום ברור לנו שחקלאים שהצליחו לנטר נכון את השדות כולל את רמת המליחות בקרקע הצליח להגיע ליבול גבוה. לצורך עזרה בניטור פיתחנו השנה כרטיס מגדל ברשת, שמאפשר מעקב אחר רמות ה-EC (רמת מוליכות חשמלית המעידה על רמת המליחות), החנקן ומדידות החנקן בפטוטרות, ויחד אתכם ננסה להשיא את היבול. "אין ספק שישנם משקים שהצליחו לקבל גל ראשון מאוד חזק אבל פעמים רבות היה זה על חשבון הגל השני והגל השלישי. הקנון הגיע גם למעלה מ- 12 טון בחלק מחלקות הליווי
"בעונה הבאה אנחנו מתכננים להגדיל את פרויקט הליווי בכדי להשיא את הממוצע של היבולים ואת רווחיות המגדלים. השנה שיפרנו את השימוש בכלים פשוטים לניטור השדות כדוגמת כלי הפטוטרת לבדיקות חנקן ואשלגן ובשנה הבאה נתחיל לבחון דרך הכלי גם את רמת הכלורידים בצמח כאינדיקטור למצב ההמלחה בשדה. נעסוק גם בטיפולי הגמעה לצורך הפחתה בכוח אדם ובזיהום סביבה, דבורים, וכנות עמידות לנמטודות. לסיכום פרויקט הליווי של הזן קנון, אנחנו יכולים לראות שבצופר ניתן להגיע ליבול של 12 טון ובעין יהב וחצבה כבר יודעים לעשות כ-10 טון ואנחנו משוכנעים שבניטור נכון של הגידול ורמת חקלאות גבוה ניתן להגיע ליבול גבוה בכל הישובים אצל כל החקלאים".
 
כיצד להגיע ליבול גבוה
יואל מסיקה הציג בכנס את דרך הפעולה לקבלת יבול מיטבי: "אני יכול לחדד כאן מסר שהפקנו בעונה האחרונה – אפשר להגיע ליבולים נכונים – צריך לדעת מה עושים. כמו שאתם רואים (מצביע על הטבלה), באותו פרק של הפסקת הדישון קיבלנו נתונים שונים ואנחנו לא מצליחים להבין למה.
"נושא ראשון - יש חקלאים שמגיעים לתוצאות טובות. לעומת זאת, ראינו מיקרים בהם קרקעות שהגיעו לרמות של 2797 כלורידים, זאת אומרת רמה של EC15, זו רמה גבוהה מאוד! אתם צריכים להבין שמהרגע בו אתם שותלים והמליחות עדין גבוהה, לא תצליחו להיפטר ממנה בהמשך העונה. חייבים להיפטר מהמליחות לפני השתילה. כאשר נוסף לעקת המליחות נוספת עקת החנקן כתוצאה מהפסקת דישון ארוכה - למעשה גמרנו עם הגידול, הצמח פשוט לא יכול לשאת את זה, כך שנושא ניטור הכלורידים בקרקע הוא קריטי.
"נושא שני, ניתוח טמפרטורת הלילה הקובעת את החנטה בגל הראשון. בסופו של דבר ראינו שחקלאים שהצליחו להביא ליבול גדול בכל העונה - היו אלה שהצליחו להביא להגיע ליבול גבוה בגל הראשון, וששמרו שהגל השני והשלישי יתבצעו בטמפרטורת נורמליות. פה החכמה היא להגיע ליבול גבוה בגל הראשון, צריך לדעת לשתול במועד המתאים, כאשר נושא חומר אורגני והחול מכתיב את רמת הדישון. דבר נוסף, מי ששם לב, אנשי עין יהב נמצאים ברמות חול נמוכות מאחרים,(כ-70%) והמרכיב העיקרי הנוסף הוא סילט אשר גורם לבעיות ניקוז מים חמורות היא וצריך לדעת איך להתנהל במשטר השקיה ודישון עם קרקע מסוג זה.
"שבוע לפני השתילה – יש לבצע שטיפת מלח יסודית, שצריכה להיעשות עם ממטירים, כולל שטיפת השבילים – זה קריטי! כל הזמן לאחר השתילה יש לבצע ניטורEC  ובדיקות קרקע אחת לפחות - לאחר השתילה. לאחר קליטה והתבססות השתילים יש להבטיח שהדשן יקבל ערכי NO3  בפטוטרת של 6000-5000 ולשמור על ערכי EC  נמוכים ככל האפשר. יש לבצע שיקול דעת לאיזה פרק זמן אתם צריכים לבצע הפסקת הדישון (פרק זמן של עקת הדשן).
"מי שעשה הפסקת דישון ארוכה ורמות המלח שלו היו גבוהות – פגע בגידול. אחרי 60-30 יום, רמת ה-EC  תלויה בסוג הקרקע וברמת ה-EC במים. בהנחה שרוב המים הם בסביבות ה-3.2 עד 3.5 - השאיפה שלך היא לשמור על רמת EC של לא יותר מ-4.
"בתעלות קומפוסט יש רמה גבוהה של חנקן, בדיקת הפטוטרת מדוייקת יותר בניטור החנקן בהשוואה לבדיקת החנקן בקרקע ורמת החנקן נמדדת במה שקורה בפטוטרת. הועלתה הצעה לקנות מנטרי NO3  במרוכז כדי להגיע לעלויות נמוכות ומי שרוצה שירשם מאוחר יותר".
בתום הכנס נשא פרופ' יחיעם זלץ הרצאה בנושא: "הנדסה גנטית בצמחים – מה זה ולשם מה?". ד"ר זלץ הינו חוקר בכיר במחלקה לגנטיקה של המכון למדעי הצמח במינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני. עיקר מחקריו עוסקים בביולוגיה מולקולרית של חנטה והתפתחות פרי העגבניה וניסיון ליצור צמחים המניבים תחת עקת חום ויובש. בנושא ההנדסה הגנטית נטפל בהרחבה בגיליון הבא.




פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 280, מאי  2012


תגיות : משוב, משוב חקלאות, זרעים, זרעים גדרה, פלפל, הדברה, הדברה משולבת, אמנון עשת, אמיר פרכטמן, חיטוי קרקע, מחלות פלפל, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,