קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

חצי יובל


12.09.2012

ירחון החקלאות המוביל מסכם 25 שנה של משוב וקשר אמיץ לחקלאות ולחקלאים בישראל

מאת עמוס דה-וינטר

"לא פעם שואלים אותי איך הגעתי אני - 'מוצר עירוני' לכל דבר, ללא כל שורשים בהתיישבות העובדת - להפקת עיתון חקלאי דווקא", אומר חיים אלוש, מייסד ירחון "משוב חקלאות", המציין ממש בימים אלו 25 שנה להיווסדו. 
"ההכרות שלי עם החקלאות נעשתה באמצעות אבי, שעבר במכון לחקר הנגב בב"ש. דרכו למדתי לאהוב את עבודת האדמה. בחופשות נהגתי לנסוע למושב עזריקם ולעזור לבני דודים שלי ברפת. זו הייתה ה'קייטנה' האהובה עלי, שציפיתי לה בכיליון עיניים במשך כל השנה.

"כשבגרתי התוודעתי לעולם העיתונות, עבדתי ב'מעריב' ומאוחר יותר הפקתי מקומון עבור אחת מעיירות הדרום. מהר מאוד ראיתי שבמקומונים טמון פוטנציאל כלכלי ושמתי לב לעובדה שפלח השוק החקלאי לא 'נכבש' עדיין ע"י המקומונים, קרקע בתולה אם לעשות שימוש במינוח חקלאי. וזאת בשעה שציבור החקלאים ובעיקר המושבניקים, נחשב בעיני המפרסמים לקהל יעד חשוב.
"בחנתי את העיתונות החקלאית ששלטה אז בשוק, והיא התגלתה לי כשמרנית מאוד, אפילו מיושנת. ואני אומר זאת ללא רצון, חלילה, לפגוע בכבודו של איש. אז החלטתי בשנת 1987 לנסות ולהקים עיתון מקצועי לחקלאים, שיידבר אליהם בשפה אחרת וברוח הזמן".
חיים אלוש עוזב את "מעריב", מקים את "משוב" ושוכר את שירותיו של עמיר רפפורט, באותם ימים נער באר-שבעי ומוכשר, בן 17, וכיום אחד העיתונאים המובילים בארץ. "הצעתי לו לכתוב על מושבניקים שנטשו את החקלאות והפכו לבעלי עסקים מצליחים", משחזר אלוש. 
העיתון הראשון הופיע בפורמט דומה מאוד לזה של היום, אולם על נייר פחות משובח וללא דפי צבע. 
גיליונו הראשון של ירחון "משוב חקלאות" לא היה ירחון ארצי, אלא דו-ירחון, שהתמקד באזור הנגב. העיתון הראשון, שיצא לאור בספטמבר 1987, נקרא על-ידי מייסדו, חיים אלוש, בשם: "משוב - ירחון הקיבוצים והמושבים בנגב". עד מהרה הבין אלוש, שאת החקלאים מעניין מה שמתרחש בכל הענף, בכל הארץ וכעבור שלושה חודשים, סיקר את החקלאות ברמה הארצית.
יש לזכור שענף החקלאות עבר בסוף שנות ה-80 משבר קשה ביותר, משקים נסגרו וחקלאים רבים עזבו את הענף. לפתע התברר שהמושבים והקיבוצים שרויים בחובות אדירים, הממשלה הקימה את מנהלת הסדר חובות המושבים וההתיישבות כולה הייתה כמרקחה. 
 
בתמונה: גיליון 10 - 1988
 
1987- "עוברים מחקלאות לעסקים
* שער הגיליון הראשון של "משוב" אכן עסק באותו משבר, תחת הכותרת: "עוברים לעסקים" – "תופעה חדשה במושבי הדרום. אנשים רבים עוזבים את החקלאות ומחפשים את מזלם בעולם העסקים. הם תרים אחר בטחון כלכלי  ו...כסף קל".
* גיליון מס' 3 של "משוב" כבר כוון לחקלאים בכל הארץ ונקרא: "משוב – ירחון הקיבוצים והמושבים". הירחון התמקד במשבר שאפיין את הענף בשנות ה-80 ומדווח על "אוהל המחאה" שהחקלאים הקימו מול הכנסת ביוזמת מזכיר התק"מ, אהרון ידלין.
 
1988- הפרדסנים נגד חוק המועצה
* "ירדנו לליגה הארצית", טענו פרדסנים בכינוס חירום שערכה "עמותת הפרדסנים", עליו דיווח ירחון "משוב" בפברואר 1988, מיד לאחר שהכנסת אישרה את "חוק המועצה לשיווק פרי הדר". ח"כ אמנון רובינשטין אף טען כי: "חוק המועצה לשיווק פרי השדר הוא חוק בולשוויקי שנוגד את הדמוקרטיה". אגב, באותו כנס החליטו הפרדסנים לצאת למאבק ולמצות את כל הדרכים החוקיות לביטול החוק. 
 
1989- " פער התיווך"
* גיליון "משוב" מפברואר 1989 מוכיח שצמד המילים "פער התיווך" הוא בעיה שמטרידה את החקלאים מאז. מזכיר ארגון מגדלי ירקות דאז, יענקל'ה מוסקוביץ', קרא בתוקף בראיון לעיתון "לצמצם את פער התיווך". 
1989, שר החקלאות הוא אברהם כץ עוז. חודש מרץ 89' היה חודש קשה לחקלאים – קרה פגעה ביבולים והביאה לנזק של כ-100 מיליון דולר. החקלאים קראו לממשלה להכיר בקרה כ"אסון טבע" ולא כ"נזק טבע", המשולם לרוב ע"י הביטוח החקלאי. הסיבה: פיצוי החקלאים יביא לקריסת קרן הביטוח, שהקימו החקלאים.     
 
1990 - מי יציל את החקלאות וההתיישבות?
* "מי יציל את הבית שלי?", זעקה כותרת השער שיצא בפברואר 1990. תמונת השער אינה שונה מתמונות של הפגנות חקלאים, שאירעו בשנה-שנתיים אחרונות - חקלאים זועמים סביב צמיגים בוערים, שאוחזים שלטי מחאה. לכולם היה ברור שהעשור שהסתיים (שנות ה-80) היה העשור הגרוע ביותר בתולדות החקלאות וההתיישבות הישראלית. השאלה שהציג הירחון, הייתה: האם החקלאות תצא מן המשבר או שההתיישבות תגיע למצב של פשיטת רגל? (גיליון 25).
* מאי 90' - המשבר בחקלאות בשנות ה-80 ממשיך להטריד את מחשבות החקלאים. כך למשל, אומר החקלאי יהודה תורג'מן, כי: "הסדר המושבים הפך את חקלאי ישראל לאריסים" ומפרט במאמר את ההבדל בין חקלאות ישראל, כפי שהייתה בשנות ה-50 לבין הענף בשנות ה-90. 
 
* יוני 90' - כונס נכסים מונה למפעל "עוף הנגב" / דו"ח מבקרת המדינה* מאי 90' -, מרים פורת ז"ל, קובע: "הנסיגה הגדולה בענף ההדרים רובצת לפתחו של משרד החקלאות. משרד החקלאות לא אכף על הגורמים השונים הפועלים במערכת שינויים שהתחייבו". בנוסף קבעה המבקרת כי: "הסיבות לנסיגה בענף היצוא מס' 1 של החקלאות הישראלית, הם: התבססות רבת שנים על שלושה זני פרי (שמוטי, אפילים ואשכוליות לבנות), מבנה המועצה ותפקודה ותפקוד הקבלנים". (גיליון 28).
 
בתמונה: גיליון 12 -20 שנה ליישובי הבקעה
 
1991 - עוברים לשיווק חופשי
* רפאל (רפול) איתן ז"ל, שר החקלאות, מבצע שינויים כואבים אך הכרחיים בענף. הוא פועל ביחד עם "אגרקסקו", למעבר מהשדה לחממות, שיתנו יותר תוצרת, תוך חיסכון במים. תכנית המשרד לשנת 91' היא להקים חממות בשטח של 4,600 דונם. 
באפריל 91'  מחליט רפול ("מהפכה בענף ההדרים – עוברים לשווק חופשי", גיליון 42, מאי 91') על ביטול המונופול של המועצה לשיווק פרי הדר, מה שגורם לפתיחת השוק ומאפשר תחרות חופשית על היצוא. גדעון ביקל, החקלאי הפרטי הגדול ביותר בארץ, שעמד בפועל בראש הוועדה לאסטרטגיה חקלאית, קורא ליישום המלצותיה - להגביר את כושר התחרות של התוצרת החקלאית הישראלית בחו"ל, תוך ניצול יתרונותיה היחסיים בטכנולוגיה, אקלים וכ"א.
 
1992 - ענף הפטימים טובע
* ינואר 1992 - משבר בענף הפטימים (פטם), בענף הלול. עוד בדצמבר 91' התקיים "כנס חירום ארצי להצלת ענף הפטימים" ע"י מטה החירום של ארגוני מגדלי העופות, בו עלו הבעיות הבוערות של הענף – שעבר זעזועים רבים, עקב החלטות הממשלה לרפורמות. ביולי 89' החליטה הממשלה על הפסקת קליטת עודפי פטימים והפסקת תשלום הסובסידיה לעוף הקפוא. המגדלים זועמים נגד "חוק הגליל" שמפלה בין מגדלים שקיבלו ואלה שקיבלו יותר. מאות מגדלים עוזבים את הענף. (גיליון 48).
* לאחר כהונה של שנה וחצי מתפטר רפול מתפקידו כשר חקלאות. עימותיו של רפול עם הסובבים אותו הפכו לשם דבר: הוא פיטר את צמח ישי מתפקידו כנציב המים, התעמת בכל הזדמנות עם נסים זווילי, מזכ"ל תנועת המושבים, על רקע משבר המושבים, אבל בעיקר שני מאבקים סימלו את פעילות כשר: הרפורמה בענף ההדרים וסוגיית מחירי המים, על רקע הסכמתו לקצץ במחצית את מכסות המים. בדיעבד, החלטה זו ייעלה את המערכות והביאה לחיסכון ניכר במים להשקיה.     
* מרץ 92 - "משוב" חוגג את הוצאת הגיליון ה-50 / יולי 92 – מיכאל גורבצ'וב, המנהיג לשעבר של ברית המועצות - מבקר במכון וולקני וע"ש נקרא תפו"א "מיכאל". שר החקלאות החדש הוא יעקב צור
 
1993 - החקלאות לאן?
* על הפיחות במעמד החקלאות, לאחר שנות ה-80 "הרעות", ניתן ללמוד מדבריו של ח"כ שמוליק אביטל, יו"ר הלובי החקלאי: "הקרב שלנו כיום ב'גדול' הוא: האם יש מקום לכפר עברי במדינת ישראל? אני בכל אופן בטוח שכן, אך ללא תמיכת הממשלה וחבריה בהתיישבות ולא רק בהתנחלויות - אנחנו עלולים להגיע לקריסה טוטאלית של כל מה שנבנה כאן ב-60 השנה האחרונות". 
* מאי 93', הסגר בשטחים מכביד על החקלאים, שפונים לתאילנדים / שרת העבודה, אורה נמיר, מאיימת לבטל את אשרות הכניסה של פועלים תאילנדים / בקיבוץ גבעת חיים מעסיקים עולים חדשים מרוסיה בקטיף.     
* יולי 93', הלולנים לשר החקלאות: "ענף הלול לפני חיסול" ומאיימים בהשבתה כללית. הכנסת הלולנים ירדה ל-60% מהשר הממוצע במשק, ללא תשלומי ריבית על חוב. ירחון "משוב" מכריז על פתיחת מאבק ציבורי, שמטרתו להביא לידיעת הציבור את המצב הכלכלי הקשה של החקלאים, לפעול להגדלת היצוא ולמען החקלאים שנפלטו ממעגל הייצור ועוד.
 
1994 – עוברים לתאילנדים
* מאי 94' - הסגר בשטחים, שכולם היו בטוחים שהוא זמני, פגע בחקלאות הישראלית. רק בענף ההדרים הסתכם הנזק הישיר ב-64 מיליון דולר. הממשלה מאשרת להביא 18 אלף עובדים זרים - ורכבת אווירית של אלפי עובדים תאילנדים עושה דרכה מבנגקוק לישראל, פתרון שעשוי להיות קבוע, מציין הירחון. (גיליון 76).
* שלמה תירוש, המגיע מענף הפרחים - מקבל לידיו את ניהול "אגרקסקו" ומבטיח להפריח גם אותה. צמחי שקיבל לידיו חברה מפסידה, מעביר לתירוש חברה רווחית. 40 אלף איש ביקרו בתערוכת "משוב" 1994. הרפורמה בענף הלול שבאה לברך והורידה מכסות – יצאה מקללת. במועצת הלול מתחילים בניסוח חוק לפיצוי המגדלים שיעזבו (גיליון 76).
* יולי 94 - ירחון "משוב" חושף שיטה של מספר חקלאים "לעשות כסף" – מזייפים חשבוניות וזוכים במענקים שמנים ממנהלת ההשקעות של משרד החקלאות (גיליון 78). 
* אוגוסט 94' – המו"מ עם הירדנים, המתנהל באוהלי המו"מ בעברונה, גרם לחקלאי הערבה לחשוש על אדמותיהם. החקלאים קרועים בין הצורך להזדהות עם הממשלה ובין הכורח קיומי להילחם על עתידם במקום. רם כרמי, 
* דצמבר 94' - 100 אלף דונם הדרים מתוכננים לרדת דרומה עד לשנת 2000 (גיליון 83).
 
1995 - לראשונה מותר יבוא חקלאי 
* ינואר 95' - העורך האחראי של "משוב", חיים אלוש, מראיין את שר האוצר, בייגה שוחט, שגאה על כך שהצליח לראשונה בתולדות המדינה, להתיר ייבוא תוצרת חקלאית ארצה ("במקרים שהמחירים מוגזמים"). "אני מוכן לעזור לחקלאות ברשתות ביטחון, לפתח תשתיות ולסבסד את המו"פ החקלאי, אבל אני לא מוכן לשלם עבור מכסות", אומר בייגה בראיון. 
* אפריל 95' - השפד"ן הפך את הנגב לאזור החקלאות המרכזי של המדינה.
* יוני 95' - בקיבוץ שדה אליהו פיתחו ענף חדש: האבקת צמחים והגנה על הצומח באמצעות חרקים. 
 
1996 – הכול זה"ב
* דצמבר 96' – צוות היגוי מקצועי מתחיל בתכנון פרויקט הזה"ב, שמטרתו הדברת המזיק הנחשב למסוכן ביותר, זבוב הפירות הים תיכוני. היצוא ליפן וקוריאה נחסם, בשל החשש להתפתחות המזיק, אליהן טרם הגיע. הפרויקט ימשך שלוש וחצי שנים, בשיתוף פעולה עם הירדנים וצפוי להסתיים באפריל 2000. התקציב: 2.5 מיליון דולר.
 
1997 - המשבר בענף פרי ההדר מגיע לשיא
* נובמבר 97' – "נושא החקלאות הלאומית הולך ונעלם ויש להסתכל מהזווית הכלכלית בלבד", מסביר יורם ויינברג, מנכ"ל "מהדרין פרי-אור" דאז לענת מנדיל, כתבת "משוב חקלאות". ענף ההדרים שצלח את משבר שנות ה-80 ושימר את מעמדו כענף מרכזי, עומד בפני מציאות קשה: ירידה עולמית בצריכת הדרים, משבר בשער החליפין ותחרות הולכת וגוברת מול מדינות הים התיכון, שפגעה ברווחיות הפרדסנים (גיליון 112).  
* ב"אגרקסקו" רשמו הצלחה בפרישת מותג "עדן" באירופה וכבר מתכננים את המותג הבא: "אקו-פראש" (Eco-Fresh), תוצרת ידידותית לסביבה, תקן שפיתח ערן שורק ז"ל, שלמעשה היווה את הבסיס לתקן של ימינו: "גלובאל גאפ" (Global G.A.P).
 
1998 – קריצ'מן נגד שאר העולם
* ספטמבר 98' - מאז כניסתו לתפקיד מנכ"ל משרד החקלאות הספיק דני קריצ'מן להתעמת עם רוב הממסד החקלאי בנושא תעודות המשלוח, הצורך במועצות, תנועות ואף ארגונים חקלאיים. בראיון ל"משוב חקלאות" מתייחס קריצ'מן למכת הגניבות החקלאיות: "דעתי האישית היא שיש לאפשר לאנשים לפתוח באש. מי שיודע שהוא הולך לחטוף כדור בראש, יחשוב פעמיים לפני שיצא לגנוב" - מעין נבואה מקדימה ל"פרשת דרומי".
* חברת "יובל" שזוכה להצלחה בינלאומית, בטיפוח זן ה"קורולה", זועמת על מועצת הפרחים

שלדבריה מייצגת מטפחים זרים מחו"ל ולא חברה ישראלית, כמותם. אותה שנה, מגדלי הוורדים היוו עדיין את רוב מגדלי הפרחים בארץ, אך עם כניסת האפריקנים לענף, ייעלם הענף מהמפה המקומית.
 
1999 – "השנה השחורה"
* ינואר 99' - פיליפ ז'זניק, מארגון הגג של תעשיות החלב בצרפת, אומר: "ישראל צריכה לייצא מוצרי חלב לשכנותיה, מדינות ערב" / הבצורת גורמת לנזקים של כמיליון דולר לחקלאים, בעיקר בנגב (גיליון 124). 
* האבוקדו הופך ללהיט באירופה - "מהדרין": התמורה למגדלי אבוקדו גדלה ב-60% לטון לעומת עונת 97-8'" מנגד יצוא ההדרים ממשיך להצטמצם והעונה מסיימת בקיטון של 23%, לעומת העונה ב-98' (גיליון 128).

* יוני 99' - שנת 1999 תיזכר לנצח במוחות החקלאים כ"שנה שחורה", שכללה בצורת; ירידה תלולה ברווחיות (שער היורו) ובתדמית החקלאים; מצבת המדריכים בשה"מ מגיעה לשפל של 280 מדריכים בלבד, מהם רוצה האוצר לקצץ 80 תקנים; קיצוץ במכסות המים, חקלאים רבים מסתבכים בהלוואות ועדי אלדר, יו"ר המרכז לשלטון מקומי – מציע תכנית להעלאת תשלומי הארנונה שמשלמים החקלאים על שטחי החממות. הלובי החקלאי מצליח לטרפד את הרעיון / עוד מדווח הגיליון: מגדלי הפרחים יחוברו לאינטרנט (גיליון 129).
* אוגוסט 99' - ח"כ חיים אורון (מר"צ), חבר קיבוץ להב, מונה לשר החקלאות. / גדעון ביקל עתר לבג"צ נגד מועצת הפירות. השר לשעבר רפול כבר אישר ייצוא חופשי של ירקות ותבלינים לחו"ל וביקל דורש לייצא באופן פרטי ולא דרך המועצה או אגרקסקו - גם פירות.
 
בתמונה: נובמבר 2000- חקלאות בלי שר 
 
2000 - הפסידו 500 מיליון דולר
* אפריל 2000 – מגדלי הדבורים נאבקים במכת גניבות של כוורות, בכל רחבי הארץ (גיליון 137).  
* יוני 2000 - במהלך 99' הפסידו החקלאים והיצואנים כ-500 מיליון דולר. רק מגדלי הירקות הפסידו במהלך העונה כ-113 מיליון שקל, בשל שחיקת שער היורו. שלמה תירוש, מנכ"ל אגרקסקו, מאשים: "המדיניות המוניטרית של בנק ישראל חונקת את היצוא החקלאי". משרד האוצר: "שיקום היצוא החקלאי בדיונים" (גיליון 139). 
* ירחון "משוב חקלאות" מארגן פגישה בין שר האוצר, בייגה שוחט לראשי החקלאים. הדיון התמקד במשבר המים ומשבר שערי המטבעות, שממשיך לעשות שמות ביצוא וגורם הפסדים עצומים לחקלאים (גיליון 141).  
* ענף הפרחים מתפצל לשניים - לראשונה, פדיון מדינות אפריקה עולה על פדיון מדינות המזרח התיכון, בבורסת הפרחים VBA. "אביב" פותחת חברה עצמאית ליצוא פרחים ומועצת הפרחים מודיעה כי תפסיק לשווק פרחים. ביוני 2000 מוד
יע דן שחורי על פרישת 800 מגדלים מאיגוד מגדלי פרחים והקמת ארגון מגדלים 
עצמאי חדש. אברהם דניאל, מזכיר האיגוד: "הפורשים הם 'אומרי הן' (יסמנים) של הממסד".     
* יולי 2000 – לעתים מילה אחת טובה מאלף מילים. ואמנם על שער "משוב חקלאות" מתפרסמת מילה אחת: "ייאוש". ההסבר: "הקיצוץ הגדול במכסות המים, המשבר בשער המטבעות, התייקרות המים והתשומות החקלאיות * עונת היצוא החדשה נפתחת בייאוש אחד גדול" גיליון 143.  
* אוגוסט 2000 - ענף החקלאות נותר ללא שר, בעקבות התפטרותו של חיים אורון, עקב עזיבת מר"צ את הממשלה. יוסי ישי, מנכ"ל המשרד, מתפקד כשר חקלאות ומדווח לאהוד ברק, ראש הממשלה (גיליון 144).
 
2001 – מעצמה חקלאית באשכול
* פברואר 2011 - הקיצוץ במכסות המים וחיבור השפד"ן לנגב, הפך את הנגב למחוז החקלאי של המדינה, מושבי אשכול, כך מתברר, מספקים כ-50% מצריכת העגבניות בישראל ומגדלים כמויות אדירות של תפו"א, בוטנים, תות שדה ועגבניות צ'רי - לייצוא. כ-500 משקים הפכו את אשכול למעצמה חקלאית. 
* מרץ 2001 - יוסטה בלייר ז"ל נבחר לתפקיד מזכ"ל התאחדות החקלאים בישראל, גוף שמבטיח לייצג את כל החקלאים, שלהם אינספור ארגונים, גופים ותנועות התיישבותיות. עם הבחירה אומר בלייר: "זוהי הדרך היחידה לנצח במאבקים".
* בצפון אפשרה הקמת מפעל המים "זמר" לפתח את החקלאות באזור ההר. 
 
2002 – "עשיתי הכול למען החקלאי הבודד"
* דצמבר 2002 – השר שלום שמחון מסיים את תפקידו כשר חקלאות ועובר לשמש כשר לאיכות הסביבה. בראיון פרישה אומר השר לירחון "משוב חקלאות" : "עשיתי הכול למען החקלאי הבודד ולמען החקלאות". במקומו מתמנה ח"כ ציפי ליבני (ליכוד), שמבקרת ביום הפתוח של מו"פ ערבה, אך עושה רושם שהחקלאות ממנה והלאה. 
בתמונה: המלחמה על התאילנדים גיליון דצמבר 2000

בתמונה: ראיון אחרון עם שרון ינואר 2011

* ענף הלול במשבר - ההפסדים מסתכמים בכ-250 מיליון שקל ברמת המגדלים ובכ-150 מיליון שקל ברמת המשחטות, מדגרות ומכוני תערובת. מזכיר ארגון מגדלי העופות בנייהו מנדל: "ויכול על 3 מיליון שקל יקבע אם יהיה תכנון או לא בפטם" (גיליון 169).  
 
2003 - "לא מוכנים עוד לשתוק"
* מרץ 2003 – עם כניסתו לתפקיד מעביר שר החקלאות החדש, ישראל כ"ץ, החלטה לאחד את כל מועצות הייצור הצמחיות ולהעביר אליו את כל סמכויותיהן (גיליון 172). מזכירי הארגונים ומנכ"לי המועצות נעמדים על רגליים אחוריות, מכני
ם את ההחלטה "הלאמה ודיקטטורה", אך ללא הועיל.   
* אפריל 2003 – מאות רפתנים מגידים למשרדי משרד החקלאות בבית דגן, להפגנה סוערת נגד הרפורמה. החקלאים נדרשים להשקיע מאות מיליוני שקלים בשיפור איכות הסביבה ובאותה עת נשחק מחיר המטרה ופוגע ברווחיהם (גיליון 173). השר ישראל כ"ץ יוצא למפגינים ואומר: "אי אפשר לעמוד גם בהשקעות וגם בשחיקה" ומבטיח לסייע.
* שר החקלאות, ישראל כ"ץ ומנהיגי החקלאים נמצאים בהתכתשות מילולית בלתי פוסקת. מעבר לשוני המפלגתי (כ"ץ ליכודניק ואילו רוב המנהיגים אנשי "העבודה"), שואף כ"ץ, בן לרפתנים ממושב כפר אחים, לאחד את מועצות הייצור החקלאיות למועצה צמחית אחת, מה שגרם למתקפה כוללת עליו. כ"ץ לא עושה רושם שהוא מתרגש.
 
2004 - כ"ץ מול רייכמן
* אין רגע דל בחקלאות הישראלית – לשר החקלאות, ישראל כ"ץ יש תכנית חדשה: לאחד את מועצת הלול, מועצת החלב, הדגים, הדבש והנוקדים למועצה אחת או בקיצור: "מועצת החי". לטענת כ"ץ: "המחלבות שולטות במועצה ובחקלאים". אריק רייכמן, מנכ"ל "תנובה": "הגיע שריף חדש העירה, הוא קודם יורה ואחר כך שואל שאלות" (גיליון 177).
 
2005 - כ"ץ: "האוצר כאידיאולוגיה רוצה לחסל את החקלאות"
* ספטמבר 2005 – "משרד האוצר כאידיאולוגיה רוצה לחסל את החקלאות", אומר שר החקלאות, ישראל כ"ץ בראיון ל"משוב חקלאות". "הממשלה פוגעת בחקלאות ללא כל הצדקה, הממשלה צריכה להגן על החקלאות, שמונעת רעב. מחירי הירקות והפירות הנמוכים הם שמונעים מעניים רבים להפוך לרעבים. אני מאוד מכבד את החקלאים, חורה לי שהחברה הישראלית לא מכבדת את האנשים האלה" (גיליון 199).
* אוקטובר-נובמבר 2005 - ירחון "משוב חקלאות" מפרסם בהוצאה מיוחדת את גיליון ה-200 של "משוב" – סיכומים, הרהורים ומחשבות על עתיד החקלאות בישראל. 
* דצמבר 2005 – אוהד צוקרמן, מנכ"ל "זרעים גדרה", מסביר ל"משוב חקלאות" כיצד נחלצה החברה ממשבר כספי והפכה לחברה אטרקטיבית ביותר (גיליון 203). 
 
2006 - "התייחסות מופקרת"
* פברואר 2006 - "כל מדינה הכי קטנה בעולם המערבי דואגת לחקלאים שלה", אומר שמוליק ריפמן, יו"ר המרכז למועצות אזוריות, בראיון ל"משוב חקלאות" ריפמן מאשים את מדינת ישראל בהתייחסות מופקרת וחסרת אחריות כלפי החקלאות". 
* באותו גיליון, טוענים השר ישראל כ"ץ והמנכ"ל יוסי ישי: "שלושת השנים האחרונות היו מהטובות ביותר בתחומי החקלאות, הייצוא החקלאי גדל ריאלית בכ-20% והסתכם בכ-18 מיליארד שקל (גיליון 204).

בתמונה: ראיון אחרון עם שרון ינואר 2011

2007 - "כולנו שי דרומי"
* ינואר 2007 - המשטרה עוצרת את מגדל צאן, שי דרומי, לאחר שירה בשני פורצים שחדרו לחווה הפרטית שלו, ליד מיתר שבנגב, אחד מהם נהרג והשני נפצע. מאות חקלאים, רובם בוקרים ומגדלי צאן, מגיעים לבית המשפט של באר-שבע ומפגינים במהלך הארכת מעצרו של דרומי. (גיליון 216)
* פברואר 2007 - המדינה נחצית לשני חלקים: בעד שי דרומי ונגד. "משוב חקלאות" יוצא בגיליון עם הכיתוב: "כולנו שי דרומי" (217).
* מרץ 2007 - שר החקלאות של אוהיו, ארה"ב, פרד ריילי, מבקר בתערוכת החקלאות הבינלאומית "אגרו-משוב" 2007. / וועדה מיוחדת מאשרת את מכירת מניות השליטה ב"תנובה" לקרן "אייפקס" הבריטית ולמבטח שמיר, בבעלות מאיר שמיר (גיליון 218).
* דצמבר 2007 - יוסטה בלייר ז"ל, מזכ"ל התאחדות החקלאים, מציג הסכם מים שחתם עם הממשלה, על מתן מענקים לחקלאים, שיביאו להתייעלות וחיסכון במים. בלייר אף מציג תכנית הלוואות חדשה (גיליון 226).
 
2008 - מחלום למציאות?
* מרץ 2008 - ירחון "משוב חקלאות" בוחר ביוסי חברון ז"ל – יו"ר פלסטרו לשעבר - כ"איש השיווק" של השנה. חברון הוא האיש שעמד מאחורי עסקת מכירתה של "פלסטרו השקיה", חברת מוצרי ההשקיה לחברת "ג'ון דיר" האמריקנית. כיום, בשנת 2012, רבים שואלים בדיעבד, האמנם הייתה זו עסקה מוצלחת ולמי (גיליון 230).  
* אוקטובר 2008 - יואב צור, רפתן ואיש עסקים מבאר-טוביה, מקים את ארגון מפטמי הבקר בישראל (אמ"י) (גיליון 237). 
 
2009 - רפת ירוקה
* ינואר 2009 - החקלאים ביישובים של "עוטף עזה" יוצאים מידי יום לעבודה, תוך כדי מבצע "עופרת יצוקה", שהחל בסוף 2009, תוך סכנה נפשות וחשש מפגיעת מרגמה, קאסם או סתם כדורי נק"ל (גיליון 240).
* מרץ 2009 - הממשלה החליטה לסבסד ייצור חשמל באמצעות האנרגיה הסולארית והחקלאים הם הראשונים להרים את הכפפה ולהתקין את המערכות על גגות רפתות, לולים, בתי אריזה וקירור ומחסנים. ביטבתה הגדילו לעשות ואף מנצלים את שפכי הרפת לייצור מתאן, שמוזרם ישירות לדוד הקיטור במחלבה, במקום מזוט. החיסכון הכספי מסתכם בכ-600 אלף שקל לשנה (גיליון 244). 
* יישום הרפורמה בשלוחת ההטלה עומד בפתח, אך החקלאים חוששים משותפויות, מנטילת הלוואות בגדול, מאיבוד פרנסתם. בראיון ל"משוב חקלאות" אומר יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי עופות דאז: "אני רוצה לשמור על פרנסת המגדלים". / הממשלה אישרה תמיכה ע"ס 51 מיליון ש"ח לענף הבקר במירעה, המוגדר כ"שומר אדמות הלאום"  (גיליון 244).
* יולי 2009 - במרכז מחקר ופיתוח של המועצה האזורית רמת נגב מוכחים שה"עתיד בחדשנות", ע"י אקלום צמחים חדשים, מכל רחבי העולם, שמסוגלים לגדול במים מליחים ובעלי ערך תזונתי ובריאותי בחו"ל (גיליון 246).   
 
בתמונה: אגרסקו קורסת
* אוגוסט 2009 – "יש להקים שוק סיטונאי בדחיפות", הייתה השורה התחתונה של כמעט כל משתתפי מפגש שיזם "משוב חקלאות" בנושא שיווק תוצרת חקלאית טרייה. במפגש השתתפו חקלאים, משווקים, אנשי רשתות השיווק, סיטונאים, מזכירי ארגונים ואנשי מועצת הצמחים (גיליון 247).   
* ספטמבר 2009 – הממשלה והתאחדות החקלאים חותמים על הסכם רב-שנתי לצמצום מספר העובדים הזרים, בתמורה למענקים על קניית מיכון חוסך כ"א. מגדלי הירקות ספקניים (גיליון 248).  
* אוקטובר 2009 – "הממשלה אינה עומדת בהסכמים שהיא חתומה עליהם", זועקים חקלאים המפגינים בערבה ובית דגן. כבר חודשים שמשרד הפנים אינו מאפשר הכנסת תאילנדים. עימות מול אנשי יחידת עוז (גיליון 249).
 
2010 – "כאן שביתה"
* ינואר 2010 – תערוכת החקלאות הבינלאומית השנתית "AgroMashov" חוגגת 20 שנות פעילות! (גיליון 252).
* מרץ 2010 – התאחדות החקלאים חותמת עם הממשלה על חלק ב' של הסכם המים. רחל בורושק, כלכלנית ההתאחדות, דוחקת בחקלאים לנצל את ה-1.5 מיליארד שקלים שממתינים להם כמענקים. כ-80 מיליון ₪ מחלק א' של ההסכם לא נוצלו (גיליון 254).
* מאי 2010 - "קטסטרופה"! כך מגדיר יוסי ישי, מנכ"ל משרד החקלאות את הירידה בשער היורו, שפוגעת ברווחיות החקלאים / בנגב נאנקים הגד"שניקים ורושמים שנה רביעית ברציפות של בצורת (גיליון 256).  
* יוני 2010 - שלמה תירוש, מנכ"ל אגרקסקו, מודיע על פרישתו מהחברה, כשהסיבה הרשמית היא גיל הפרישה. מנגד, טוענים בחברה, הסיבה האמיתית היא חילוקי דעות מול השר שמחון, על אופן מכירת "אגרקסקו". וועדה לאיתור מנכ"ל חדש מוקמת (גיליון 257).  
 
בתמונה: סכנה- מונוקולטורה
 
* יולי 2010 - ירחון "משוב חקלאות" בשיתוף עם מו"פ צפון יוזם את "ועידת ישראל לחקלאות" הראשונה, בכפר בלום, שבגליל, בהשתתפות שמעון פרס, נשיא המדינה. במקביל, מתקיים יום פתוח בחוות המטעים שבעמק החולה (גיליון 258).  
* נובמבר 2010 - מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות מוביל את מטה המאבק של החקלאים, למען אישור כניסת העובדים הזרים. יפרח מזהיר מאת הממשלה מהשבתה כללית של אספקת הירקות. חודש אחר כך עורך יפרח הפגנות במספר צמתים ברחבי הארץ ומשבית את אספקת הירקות ליום אחד. הממשלה מודיעה כי תאשר הכנסת עובדים זרים (גיליון 262).
 
2011 - "אגרקסקו" מתחננת לעזרה
* מאי 2011 – בחשיפה ראשונה ובלעדית לירחון "משוב חקלאות", מתברר כי חברת "אגרקסקו" במצב כספי גרוע ביותר וזקוקה להזרמת 125 מיליון שקל, על מנת שתוכל להמשיך בפעילות השוטפת. ל"משוב חקלאות" מתברר, כי 55 מיליון שקל כבר הוזרמו לאגרקסקו" ולאיש לא ברור מה בדיוק נעשה איתם. השותפים בבעלות על מי שהייתה ספינת הדגל של היצוא החקלאי, לא ממהרים לעזור לחברה. המנכ"ל החדש, דוד בונדי, לא מבין על מה ההתרגשות ומבטיח שהכול יסתדר (גיליון 268). 
* יוני 2011 – "משבר הקוטג" והפגנות המחאה החברתית פגעו פגיעה קשה בתדמית "תנובה", שבמקום להצטייר כספקית מזון לכל העם, מצטיירת ברודפת בצע. קבוצות ב"פייסבוק" קוראות להחרים את החברה. יו"ר תנובה, זהבית כהן, מתעלמת לפי שעה מהקריאות (גיליון 269).
* יולי 2011 – הממשלה רוצה לעזור להוריד את מחיר מוצרי החלב, אבל כמו תמיד מתחילה בחלשים, ברפתנים ולא במחלבות וברשתות השיווק, שמקבלות את הנתח הגבוה ברווחים. הרפתנים לא מוותרים, מתאחדים עם אנשי "מחאת הקוטג'" ויוצאים להפגנות, בארגון יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב  (גיליון 270).
* "אגרקסקו", שחובותיה נאמדים בכ-109 מיליון יורו – מפסיקה את פעילותה, עקב עזיבה המונית של תאגידי מגדלים גדולים, כ"גרנות", "מילואות", מגדלי הפרחים ורבים אחרים. החברה עדיין חייבת לחקלאים כ-40 מיליון שקל. בבית המשפט מתחיל הליך למכירת החברה, תוך כדי הקפאת הליכי עיקול. הקונים לא ממתינים בתור.  
* ספטמבר 2011 – "כל האמת על אגרקסקו" – תחקיר של "משוב חקלאות" מגלה, כיצד קרה ש
חברה ותיקה וגדולה כ"אגרקסקו" קורסת ביום בהיר ללא אזהרה. מתפתחת
מלחמת האשמות הדדיות בין המנכ"ל הוותיק תירוש למנכ"ל הנוכחי בונדי  (גיליון 272).
 
2012 – חקלאות תחת אש
* אפריל 2012 – כשלוש שנים וחצי אחרי מבצע "עופרת יצוקה", כשבכל הארץ מדברים על רגיעה, מנהלים החקלאים בחבל אשכול שגרת חירום תחת טפטוף מתמשך של ירי רקטות מכיוון רצועת עזה. במושב מבטחים מספרים חקלאי משפחת אסולין, כיצד שכנעו את השגריר התאילנדי שהעובדים מוגנים, באמצעות המיגוניות – עגבניות או לא להיות, גרסת המציאות (גיליון 279). 
* מאי 2012 – הם יכלו לבחור לעצמם קריירה אחרת אבל בחרו בחקלאות. קשה להם אך הם מלאי תקווה, הם החלוצים החדשים של המדינה שלנו – "העתיד כבר כאן"! (גיליון 280).  
 
בתמונה: העתיד כבר כאן
 
 
 

 

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 283, אוגוסט  2012


תגיות : משוב חקלאות, חיים אלוש, עמיר רפפורט, עוף הנגב, רפאל איתן ז"ל, יעקב צור, אגרסקו, גדעין ביקל, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,