קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

הדברה ביולוגית ומשולבת בעגבניה


04.06.2012

מי הם האויבים הטבעיים של מזיקים פרוקי רגליים בעגבניות בבתי צמיחה בישראל, כגון האקרית האדומה המצויה. מאת ד"ר שמעון שטיינברג, מנהל מחקר ויישומי שדה, ביו-בי

גידול עגבניות מאכל במבנים בישראל, מקיף כיום כ-20 אלף דונם, מתוכם 5,000 דונם זני צ'רי (מנתוני מועצת הצמחים). מרבית שטחי הגידול נמצאים בנגב המערבי, רמת נגב ולאורך השבר הסורי-אפריקאי (בקעה וערבה).

גידול העגבניה נמשך כל ימות השנה והתוצרת מיועדת ברובה לשוק המקומי. בהיעדר תמריץ לייצוא, ודווקא על רקע העובדה שרוב-רובה של התוצרת מכוונת לשוק המקומי, לצד בעיות הגנת הצומח ההולכות ונעשות קשות יותר ויותר, כמו למשל התמודדות כימית סיזיפית עם אקרית אדומה מצויה, אנו בביו-בי סבורים כי הגיעה העת להתמודד עם סוגיות הגנת הצומח בעגבניות-מבנים בישראל, בדרך של הדברה ביולוגית ומשולבת. לשמחתנו, גם שירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות, והשירותים להגנת הצומח ולביקורת, רואים אתנו עין בעין את "פרויקט העגבניה" ונרתמו אף הם לקידום הנושא תוך שיתוף פעולה עם ביו-בי.

מסתבך והולך
יישום הדברה ביולוגית ומשולבת של מזיקים פרוקי רגליים בעגבניות בבתי צמיחה בישראל, ובאגן הים התיכון בכלל, נתקל בשני קשיים מובְנים: האחד, צמח העגבניה התרבותיתSolanum lycopersicum  נושא עליו שערות מטיפוסים שונים, חלקן בלוטיות, אשר מפרישות חומרים משניים שונים (איור מספר 1).

שערות אלה מכסות את הגבעולים, הפטוטרות והעלים של הצמח. לאויבים טבעיים, במיוחד אקריות טורפות, קיים קושי להתנייד על משטחי השערות הללו, הם מסתבכים בהן ונלכדים למוות. הקושי השני כרוך ברגישותו הרבה של צמח העגבניה לוירוס צהבון האמיר, וירוס מתמיד שמועבר על-ידי בוגרים של כנימת עש הטבק. סף הפעולה כנגד המזיק מעביר המחלה הוא נמוך עד כדי כך שהמגדלים נוהגים לטפל כימית כנגד כנימת עש הטבק בתדירות גבוהה יחסית ובחומרי הדברה קשים ולא ברירניים. אל מול שני הקשיים הללו עומדים שני פתרונות: האחד, ייצור אויבים טבעיים, ובמיוחד אקריות טורפות, על צמח עגבניה על מנת להביא להתאמה טובה יותר שלהם לבית הגידול "העוין" של הצמח.


אקרית הפרסימיליס ,Phytoseiulus persimilis הוא האויב הטבעי האולטימטיבי של האקרית האדומה המצויה. פעילותו על צמח עגבנייה הביאה לגידול מהיר יותר של אוכלוסיית הטורפת על הצמח, להדברה מהירה יותר ולהקטנת הנזק של האקרית האדומה לעגבניה, זאת בהשוואה לאקרית פרסימיליס שהתפתחה במקביל על צמח שעועית.

עוד נמצא כי פרסימיליס שהתפתחה מספר דורות רצופים על עגבנייה פיתחה רגליים ארוכות יותר מטורפת שהתפתחה על שעועית, התנועה שלה על צמח העגבניה הייתה מהירה יותר וכן ההטלה והשרידות שלה על צמח העגבניה הייתה טובה יותר.
אשר לוירוס צהבון האמיר, בשנים האחרונות עושות חברות הזרעים בארץ ובעולם מאמצים ניכרים לפתח זני עגבניות חממה, עמידים או סבילים, למחלה ובו-זמנית שווי-ערך לזנים הרגישים מבחינת תכונותיהם האגרוטכניות / מסחריות. כך תתאפשר סבילות רבה יותר לבוגרים של כנימת עש הטבק - ובכלל, תיפתח הדלת בפני אפשרויות מגוונות יותר של הדברה משולבת מבוססת אויבים טבעיים.

חזון ומעש
החזון של ביו-בי לקידום הדברה ביולוגית ומשולבת בעגבניה במבנים נשען על שלושה מרכיבי יסוד:
א. זנים עמידים/סבילים לוירוס צהבון האמיר, בצירוף קשת של אויבים טבעיים כנגד מירב המזיקים בגידול: אקרית אדומה מצויה, אקרית חלודה, כנימת עש הטבק, טוטה אבסולוטה וזבוב המנהרות.
ב. מגדל בעל מודעות, רצון ומוטיבציה ליישם הדברה ביולוגית ומשולבת בשטחו תוך הקפדה על תנאים אגרו-טכניים וסניטציה נאותים, למשל: רשת נגד חרקים (50 מש) מוקפדת שסוגרת על כל החלקה ומונעת באופן מירבי כניסה של כנימת עש הטבק.
ג. פיקוח וניטור של פגעים. העגבניה מעמידה אתגר בפני פקח הפגעים בהיותה צמח סבוך יחסית, בעל עלה מורכב אשר מתנשא לעיתים לגובה שני מטר ויותר (גם בטכניקת ההדליה בהשכבה). לפיכך איתור פגעים, ובמיוחד מזיקי מוקד דוגמת אקרית אדומה מצויה או נזקי רכנף במרומי הצמח, הינה מיומנות ייחודית שהפקח חייב לרכוש.
מעשית, בונה ביו-בי את חבילת האויבים הטבעיים לעגבניה במבנים, בהתבסס על תשתית זנים עמידים/סבילים לוירוס צהבון האמיר, אשר זמינים למגדלים בשוק החופשי.

אויבי האקרית האדומה המצויה
ראש וראשון לאויבים הטבעיים הרלבנטיים היא הפרסימיליס אשר טופחה על עגבנייה. BioPersimilis-T סתגלנית לצמח, ואמורה להתמודד בהצלחה מול האקרית האדומה המצויה. כ-90 דונם, חלקות הדגמה מסחריות, שטופלו בטורפת במהלך שנת 2011 הראו הפחתה שבין 80%-60% במספר הטיפולים הכימיים נגד האקרית הצמחית. כרגע נעשים מאמצים לשכלל את שיטות היישום של הפרסימיליס בעגבניה, במגמה להפחית את מינון הטורפות ליחידת שטח ובכך להגביר את כלכליות השימוש בהן מבחינת המגדל.
הפשפש - רכנף ((Nesidiocoris tenuis, BioNesidiocoris מיוצר בביו-בי בשנתיים האחרונות ונחשב בכל אגן הים התיכון כאויב טבעי יעיל לעש טוטה אבסולוטה (בעיקר טורף ביצים וזחלים צעירים של המזיק) וכן לכנימת עש הטבק (טורף ביצים ודרגות נייחות). המיוחד ברכנף הזה הוא הקשר ההדוק (הגנטי) שלו לצמחים ממשפחת הסולניים בכלל, ולעגבניה בפרט. דא עקא, הפשפש הטורף הזה הינו גם צמחוני ובמצבים מסוימים ניזון מצמח העגבניה עד כדי נזק. אנחנו לומדים מקרוב את תכונותיו אלה של רכנף הנזידיוקוריס במגמה להעצים את יכולותיו כטורף ולהגביל עד כמה שרק ניתן את נטייתו לצמחונות.

צירעת הדיגליפוס ,Diglyphus isaea מיוצרת מסחרית בביו-בי כ- BioDiglyphusמזה שני עשורים.
היא נחשבת כטפיל יעיל למדי של זבובי מנהרות וביניהם שלושת המינים העיקריים שתוקפים עגבנייה: מנהרן העורקים, מנהרן החממות והמנהרן Liriomyza bryoniae .

אקרית החלודה היא המזיק היחיד בעגבניה שנותר ללא אויב טבעי יעיל. אמנם מחקרים עדכניים הדגימו כי אקרית החלודה מחסלת בהזנתה על צמח העגבניה את אותן שערות בלוטיות הבעייתיות כל-כך לאקריות הטורפות ובכך מייצרות סביבה ידידותית יותר לפעילותן של הטורפות על הצמח. אך מה תועלת יש בפעילות זו של אקרית החלודה אם כבר הצמח ניזוק? מו"פ ביו-בי ממשיך בפעילות נמרצת בארץ ובחו"ל לאתר אויב טבעי ראוי, בעיקר מקרב האקריות הטורפות, לאקרית החלודה של העגבניה. בל נשכח כי העגבניה במבנים סובלת ממספר לא מבוטל של מחלות אשר הבולטות מביניהן הן מחלות עלים כמו כימשון, עובש אפור, עובש עלים וכן כיב בקטרי. ההדברה הביולוגית והמשולבת שמה לה למטרה לצמצם עד כמה שרק ניתן גם את כמות קוטלי הפטריות שמיושמת בגידול.

ניטור נכון של גורמי המחלה, תוך שילוב אמצעים אגרו-טכניים מצידו של המגדל לצמצום הופעה של מחלות (למשל, חיפוי פלסטיק של הקרקע במקרה של כימשון, אוורור המבנה במקרה של עובש אפור) הינם אמצעים בדוקים להפחית שימוש בקוטלי פטריות.

נוסף על פיתוח החבילה של האויבים הטבעיים המתאימה לעגבניה, יצר שרות השדה של ביו-בי קשר עם קבוצת מגדלי עגבניה מובילים בנגב המערבי, אשר אצלם תורצנה חלקות מודל. אנו מאמינים כי מחלקות ההדגמה הללו תצא הבשורה של ההדברה ביולוגית ומשולבת בעגבניות בתי צמיחה. מעבר לכך אנו שוקדים על פיתוח והכשרה של כח אדם מקצועי לפיקוח וניטור בעגבניה. בדומה למה שהוכח זה מכבר בפלפל בבתי צמיחה ובתות-שדה, אין תחליף לשרות שדה מיומן ומקצועי אשר מושתת על פיקוח וניטור אמין ואיכותי של הפגעים בשטח. אותם דברים, כוחם יפה גם לעגבניה. הנה כי כן, בעקבות ההצלחות המוכחות של ההדברה הביולוגית-משולבת בפלפל-מבנים ובתות-שדה בישראל הגיע זמן העגבניה. ציוותי המו"פ ושרות השדה של ביו-בי שוקדים מזה-זמן על קידום ההדברה ביולוגית ומשולבת בגידול המשמעותי הזה. והתוצאות – הן לא תאחרנה לבוא.

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 280, מאי  2012

 


תגיות : הדברה ביולוגית, ירחון משוב חקלאות, קבוצת משוב, גידול עגבניות, ד"ר שמעון שטיינברג, ביו-בי, משרד החקלאות, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,