קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

בתוך טיפת חלב


25.07.2012

ארגון החלב העולמי וארגון ISO ערכו - לראשונה בישראל - כנס בינלאומי בנושא תקינה למעבדות בענף החלב. ב-2014 יתקיים בארץ כנס החלב העולמי

מאת: עמוס דה-וינטר

בשנת 2014 יערוך ארגון החלב העולמי (IDF - International Dairy Federation) את כנס החלב העולמי השנתי בישראל. בשנה שעברה התקיים הכנס העולמי בניו-זילנד, השנה (2012) יתקיים הכנס בקייפטאון דרום אפריקה. בשנה הבאה (2013) יתקיים הכנס ביפן וכאמור, בשנת 2014 – יתקיים הכנס לראשונה בישראל.

השנה ערכו ארגון ה-IDF וארגון ה-ISO, בסיוע מועצת החלב בישראל, את הכנס המקצועי השנתי בנושא תקינה למעבדות בענף החלב. מטעם מועצת החלב ארגנה את הכנס טובה אברך, המנהלת המדעית של הארגון.

ISO הוא ארגון תקינה עולמי (International Organization for Standardization), שמגדיר תקנים תעשייתיים ומסחריים בינלאומיים. ISO אומנם מגדיר את עצמו כארגון לא־ממשלתי, אך יכולתו להציב תקנים, אשר באופן תדיר הופכים לחוק דרך חוזים או תקנים לאומיים, הופכת אותו לחזק יותר מאשר רוב הארגונים הלא ממשלתיים. בפועל, הוא פועל כקונסורציום עם קשרים חזקים לממשלות.

הכנס התקיים בתחילת יוני תחת הכותרת: "IDF/ISO Analytical Week 2012" והשתתפו בו אנשי מעבדות איכות חלב מכל רחבי העולם, כולל המעבדה לאיכות החלב של מועצת החלב.
 
מלמין או פרוטאין
הכנס נפתח בהרצאתה של מרינה פואה גיפס, מישראל, בנושא: "ערך מוסף של תוצאות אנליטיות בענף החלב הישראלי". מרצה ישראלי נוסף, סטפן סובק, הרצה על "ניטור של מזהמים בחלב בישראל, תכניות בקרה והשוואה למדינות אחרות".
אחת ההרצאות המרתקות בכנס הייתה של סטיב הולרויד מניו זילנד בנושא "גילוי זיופים בחלב". הרצאתו של הולרויד רלבנטית יותר מתמיד, בעקבות "פרשת המלמין" שאירעה בנובמבר 2008, בסין, לאחר שהתברר כי רפתנים סינים רבים הוסיפו לחלב מלמין, כימיקל רעיל שמשמש בתעשיית הפלסטיק. נוכחותו של המלמין בחלב משפרת - באופן לגמרי פיקטיבי - את הערכים שמושגים בבדיקות האיכות. למעשה, המלמין משפר את רמת הפרוטאין הנמדדת בבדיקות החלב.
עקבות המלמין התגלו לראשונה בתחליפי חלב לתינוקות, בחלב לשתייה ובמוצריו ואפילו בחטיפים מבוססי חלב, מתוצרת תאגידי ענק מערביים. כפי שהתברר מאוחר יותר, מדובר בתוספת פיקטיבית וקטלנית. מספר תינוקות מתו כתוצאה מהרעלת מלמין ורבבות אנשים אושפזו, לאחר שצריכת החומר גרמה להם סיבוכים בריאותיים, בעיקר לאבנים בכליות. שורה של מוצרי חלב וכאלה המכילים אבקת חלב סינית נאסרו לשיווק במדינות המזרח הרחוק ואירופה.
בעקבות פרשת המלמין, החלו אנשי ענף החלב ברחבי העולם לחפש דרכים לאתר חומרים זרים, שאינם שייכים מלכתחילה לחלב, על מנת לנסות לקבל התרעה מוקדמת על נסיונות להטות את הבדיקות באופן מלאכותי. לא מדובר בעניין פשוט, מכיוון שמספר החומרים הוא עצום, כמעט אינסופי ולא ניתן לערוך לחלב אינסוף בדיקות, רק מתוך חשש.

בעקבות הערכת סיכונים שנעשתה ברשות לבטיחות מזון באירופה (EFSA), הוחלט על בדיקת מוצרים המכילים מעל 15% אבקת חלב מסין (כגון ביסקוויטים ושוקולד). במידה ואכן התגלו עקבות מלמין במוצר – הוא הורד כמובן מהמדפים. בדיקות דומות נערכו גם ע"י רשויות בטיחות המזון במקומות אחרים בעולם, וכך הצטברה רשימה גלובלית של מוצרים מזוהמים, שפורסמה ברחבי העולם. במשרד הבריאות שלנו השוו את רשימת המזונות המיובאים מסין לישראל מול רשימת המזוהמים העולמית, והתברר שאין אפילו מוצר אחד שמיובא לארץ ששמו נכלל ברשימה השחורה. על כל פנים, במשרד הבטיחות הבטיחו להצטייד במיכון מאתר מלמין. הדי הפרשה שכחו אט-אט, אבל הנושא עדיין עולה לדיון.
הווטרינר, ד"ר שמוליק פרידמן, המנהל מקצועי של מועצת החלב: "משתתפי הכנס הם אנשי מעבדות הבודקות כ-90% מכמות החלב המיוצר בעולם.
"זה מדובר באירוע בו מנהלי המעבדות שקשורות לאיכות החלב ובריאות העטין, מתכנסים פעם בשנה. במסגרת הכנס מתכנסות גם וועדות מישנה מקצועיות. כך למשל, יש וועדת משנה שחבריה מתייעצים ביניהם ועוסקים בשיטות אבחון שונות, לאיתור כל מיני גורמים וחומרים שמשפיעים ומאיימים על איכות החלב - למשל מזהמים למיניהם. ועדות נוספות עוסקות בנושאי שיווק שונים."

אצלנו הייתה "פרשת הסיליקון"...
ד"ר פרידמן: "אירוע המלמין בסין הוא 180 מעלות הפוך, בהשוואה לאותה פרשה שכונתה 'פרשת הסיליקון' בארץ. למה? כי להבדיל מהמלמין - הסיליקון שהוסיפו לחלב לא היה רעיל, למעשה זה היה תוסף שאמור להוריד את רמת ההקצף - כלומר שלא יהיה הרבה קצף בחלב. הבעיה אצלנו הייתה נעוצה בכך שלא דווח על החומר ולא בחומר עצמו, שלא פוגע ולא פגע בציבור".

אם כבר אנחנו מדברים על איכות החלב, מה המצב בנושא זה בארץ?
ד"ר פרידמן: "בארץ יש לנו מדי שנה כינוס של הוועדה לתקנון החלב, בה חברים נציגי מועצת החלב, נציגי תעשיית החלב (המחלבות) ויצרני החלב ( הרפתנים). כל שנה אנחנו צועדים צעד אחד קדימה, לשיפור הקריטריונים של איכות החלב בארץ ובריאות העטין. למעשה, מדובר בתקנון שכל היצרנים בארץ עובדים על פיו.
"כידוע 'חוק החלב' נכנס לתוקף לפני כשנה, אבל תקנות החוק עצמן לא תוקנו עדיין. עם זאת, התקנות נמצאות בשלבי עשיה ובעתיד הקרוב יאושרו להערכתי ע"י ועדת הכלכלה של הכנסת".

קיס אולימן מהולנד, הרצה על "הסיכון לתגובות כימיות בזמן תהליכים תרמיים בעת עיבוד החלב". כידוע, החלב הגולמי עובר מספר תהליכים תרמיים, בין היתר תהליך פיסטור ותהליכים נוספים. אולימן הסביר על הסכנות השונות – בעיקר תגובות כימיות - שעלולות להיווצר בעת חימום החלב והראה תוצאות ניסויים שונים, בין היתר, הניסוי עסק בשאלה, כיצד למנוע לקטוזיזציה, בעת חימום חלב ל-100 מעלות צלסיוס, למשך חמש דקות.

חיידקים מדיו
מיד אחריו הרצה אוליביר ויטראק, מצרפת, על "חומרים הבאים במגע ישיר עם מזון".
כידוע, חיידקים ווירוסים הם יצורים מיקרוסקופיים ואסור לנו לשכוח שיש להם אלף ואחד דרכים לעבור ממקום למקום. כך למשל, הדגים ויטראק, כיצד עוברים חיידקים ממשטח למשטח אחר - בתהליך של הגירה איטית (שיכולה להימשך כשנה-שנה וחצי), באמצעות מדבקות או עטיפות מודפסות, כאשר החלק המזוהם איננו נייר האריזה (למעשה בחלק מהמוצרים מדובר היום במספר שכבות, המרכיבות את העטיפה), אלא דווקא הדיו שבאותיות המודפסות. הנייר או הקרטון או הפלסטיק ממנו עשויה האריזה יכול להיות סטרילי, אך לא פעם דווקא הדיו מזוהם, וזהו מרכיב שרק מעטים חושבים עליו כמזהם.
לדברי ויטראק, שהציג כדוגמא אריזת אטריות, עטופה באריזה מודפסת בשימוש חוזר: "בעבר חשבנו שאין לנו מה לדאוג מאריזות בשימוש חוזר והבדיקות האחרונות הראו, כי יש בהחלט מקום לדאגה. כך למשל עלול להיווצר זיהום של פרי טרי, מדפוס של מדפסת ישנה.
"אם נביט במוצרי חלב, (תקן European RASFF - Rapid Alert System for Food and Feed*), בין 2005 ו-2006 התברר שיש מוצרים רבים שזוהמו כתוצאה מנדידת חיידקים, פעמים רבות בשל שימוש במוצרים, שעליהם בוצעה הדפסת דיו - בין היתר ביוגורט - כאשר החיידקים עבור מהמשטח התרמו-פלסטי למזון".

מטרת מערכת ההתראה המהירה למזון לאדם ולחי (RASFF) היתה להעניק לרשויות שאמורות לפקח על מזון לאדם ולחי להחלפת מידע אודות הצעדים שננקטו, בתגובה לסיכונים חמורים שנתגלו ביחס למזון לאדם או לחי. חילופי מידע אלה מסייעים למדינות החברות באיחוד לפעול במהירות רבה יותר ובאופן מתואם, בתגובה לאיום בריאותי, שנגרם ע"י ממזון לאדם או לחי.
בנוסף דיבר ויטראק על תקן FMECA** (Failure mode, effects & criticality analysis) והציג תרשים זרימה של שרשרת אספקה, במסגרת תהליך ייצור המזון - הליך שיכול לשמש ככלי גנרי לקבלת החלטות ולמניעת הזיהום במהלך הייצור (ראה איור 1).  התקן עצמו פותח ב-1940 ובשנת 1966 נעשה בו שימוש בנאס"א (סוכנות החלל האמריקנית), בתוכנית אפולו, כשהמטרה הייתה לשמור על ניקיון אתרי חלל, אליהם יגיעו אסטרונאוטים, כדי למנוע הפצת חיים ע"י אלה שמחפשים סימני חיים. מאותה שנה החל יישום השיטה גם במערכות וחברות אזרחיות. חשוב לדעת, שמדובר בשיטה שתפקידה למנוע זיהום, ע"י שמירה על מערך שלם של דרישות וקריטריונים מקדמיים.  
עתה פועלים הרגולטורים באירופה, הוסיף ויטראק, לעיגון רגולציה בנושא "מגע עם חומרים". "עקרונית", הוסיף, "הרגולציה החדשה תעסוק בין היתר בשאלה, האם יש זכות שימוש או לא בחומרים מודפסים ישנים או ממוחזרים ואם כן משתמשים בהם, האם ההגירה היא בטווח זמן סביר או לא".
ויטראק: "כל הדברים הללו צריכים עוד להיבדק ונבדקים. בין היתר, נבדקת רגולציה של שכבות למינציה, שהן מאוד פופולאריות כיום בין חומרי האריזה. לעת עתה, נבדקת קבוצה של 17 חומרים שהיצרנים מוזהרים מפניהם, אך אין עדיין המלצות ספציפיות ובבסיס הרגולציה עומדת המטרה, שהחומר לא יפגע בבריאות האדם".  
פרטים נוספים על "פרויקט אריזה למזון בטוח" (Project Safe Food Pack Design 2011-2013+) ועל "Open Source Code" ניתן למצוא בכתובות: http://modol.agroparistech.fr/sfpd/ וגם בכתובת: http://github.com/ovitrac/FMECAengine.

שאריות אנטיביוטיקה
רוברט סלטר, סגן נשיא בענייני רגולציה ותעשייה ב"צ'ארם" (CHARM), הרצה על שיטות פשוטות לבדיקת שאריות אנטיביוטיקה ברפת ובמחלבה. החברה מארה"ב היא אחת מהחברות המובילות בתחום זה בעולם.     
בראיון ל"משוב חקלאות", סיפר רוברט סלטר, על התפתחות החברה: "צ'ארם היא חברה פרטית בבעלות סטנלי וצ'רלי צ'ארם (Stanly & Charlie Charm), העוסקת בתעשיית בטיחות המזון מזה 35 שנה ברציפות.
"את ההמצאה הראשונה המציא ד"ר צ'ארם ב-1977. למעשה, הייתה זו הבדיקה הראשונה לאיתור חומרים אנטיביוטיים, שתוצאותיה נתקבלו לאחר פחות מ-15 דקות. עד אז נאלצו הבודקים להמתין לפחות 3 שעות לתוצאות הבדיקה, כדי לגלות האם החלב מכיל אנטיביוטיקה.
"ד"ר צ'ארם היה אז פרופ' באוניברסיטה וכתוצאה מההצלחה, הוא עזב את החינוך ופתח עסק. בגלל אותה המצאה ראשונה, עיקר הלקוחות החזקים מצויים אתנו".
סלטר הוסיף "כידוע לך, על מנת למנוע התפרצות של מחלות - בעלי חיים רבים מטופלים באנטיביוטיקה ולכן, חשוב שהחלב יהיה בכל עת מנוטר, כדי ששאריות של חומרים אנטיביוטיים, אפילו בכמויות הזעירות ביותר, לא ימצאו בחלב. לצורך זאת אנו משווקים סדרה של מכשירים, ששמה: 'Our AntiBiotic Line'. עם הזמן הפכנו לאייפוד של בדיקות האנטיביוטיקה והמכשירים שלנו מובילים בכל נושא בדיקות אנטיביוטיקה של ענף החלב ברחבי העולם.
"צריך להבין שכאשר צ'ארם רק הוקמה, נמצאו שאריות אנטיביוטיקה בסוגי מזון רבים, בדבש, דגים, בשר וגם חלב ותודות לבדיקות המהירות של מכשירי צ'ארם שבאותה תקופה היו מהפכניים, הופחתו רמות האנטיביוטיקה באופן דראסטי - תחילה בארה"ב ואחר כך בעולם.
"מכשירים נוספים שאנו מספקים הוא מכשירים לאיתור רעלנים, מיקרו-רעלנים ועוד. כך, למשל, הגרעינים לבעלי חיים יכולים לתפוש רטיבות, מה שיכול לייצר רעלנים אפולטוקסינים וזה משהו שאנחנו יכולים לאתר ולוודא באמצעות בדיקה פשוטה בחלב. הבדיקה פועלת כמעין מערכת התראה מוקדמת, כדי שהרפתן או כל מגדל בעל חיים יהיה מודע לאיכות הגרעינים. זוהי דרך נהדרת לפתור בעיות לפני שהן גורמות לנזקים.
"חלק נוסף מהפעילות שלנו הוא נושא הסניטציה של ניקוי מוצרי מזון וכאן אנחנו מתמקדים בייצור מזון טרי  - ירקות, פירות ותבלינים, מכשירים המיועדים למפעלי מזון העושים שימוש במוצרים הללו. מכשיר של צ'ארם יכול לאתר חומרים ביולוגיים, למשל תרכובות ATP, על גבי כל משטח שנבדק - בתוך פחות מ-30 שניות. בצורה כזאת, נשמרת הסניטציה והניקיון במפעל וניתן לנקות את המשטח לפני ביקורות, כדרך להגדלת חיי מדף וחיסול בקטריות. כמובן, שבדיקות מעין אלו שומרות על המפעל מפני פגיעות כמו סלמונלה וגורמים למחלות זיהומיות אחרות. כיום צ'ארם עובדת עם כ-80 ארצות ומעסיקה למעלה מ-250 עובדים, רובם במפעל החברה בבוסטון".
בהמשך הרצתה אולה מאדסן, מנהל שיווק בחברת "CHR HANSEN" על בדיקות שאריות אנטיביוטיקה בחלב. טל שריד, מומחה לשיטות אנליטיות של מזון, הרצה על חידושים ושיפורים בשיטות בדיקה סטנדרטיות למו"פ ולאבטחת איכות בתעשיית החלב.
שמוליק פרידמן הרצה על מערכת האיכות והבטיחות במחלבות בישראל וחנה מרקוביץ', מהנדסת המזון הראשית של משרד הבריאות, הרצתה על מערכות איכות ובטיחות בתעשיית המזון בכלל ובתעשיית החלב בפרט.  

 

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 281, יוני  2012

 


תגיות : משוב, משוב חקלאות, חלב, מועצת החלב, ארגון החלב העולמי, תקינה, ISO, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,