קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

בשם החיות פוגעים בחקלאים ובחקלאות


04.06.2012

כך טוען עו"ד גיל עוז, היועץ המשפטי של ארגון מגדלי עופות בישראל, נגד הארגונים הפועלים למען זכויות בעלי החיים * רונן בר, דובר עמותת "אנונימוס": אין לנו דבר נגד החקלאים - להיפך"

מאת: נחמה דושניק

הסמכויות לפי חוק צער בעלי חיים מפוזרות כיום בין משרד החקלאות לבין המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, אמונים על אכיפת החוק משטרת ישראל והרשויות המקומיות - לפי חוק הרשויות המקומיות (אכיפה סביבתית – סמכויות פקחים), התשס"ח¬–2008.
 ארגוני צער בעלי חיים טוענים שהטיפול בנושאים הקשורים לזכויות בעלי חיים בישראל לוקה בחסר ודורשים להפקיע את הסמכויות מידיו ולהעבירן למשרד להגנת הסביבה.
 כדי לשנות את המצב, הונחו לאחרונה על שולחן הכנסת, ביוזמת ארגוני צער בעלי חיים, הצעת חוק צער בעלי חיים - (הגנה על בעלי חיים, תיקון איחוד סמכויות), התשע"ב 2012, והצעת חוק צער בעלי חיים והגנה על בעלי חיים  (תיקון מס' 10, סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"ב 2012 .
פעילותם של ארגוני צער בעלי חיים הביאה גם לעימותים חריפים בדיוני ועדת החינוך של הכנסת,  בה מנסה משרד החקלאות להעביר את התקנות, שיגדירו את תנאי הסף להחזקת מטילות במשקים מתועשים (כבר 7 פעמים) על מנת לאפשר לרפורמה בענף הלול, שהתקבלה כבר בהחלטת ממשלה ב-2007, לצאת לדרך.

עתירות ארגוני צער בעלי חיים יפגעו בחקלאות ובהתיישבות
"בהתאם להצעות החוק", מסביר עו"ד גיל עוז, ממשרד עוז, לוטן עורכי דין,  "מועברות כל סמכויות הטיפול בזכויות בעלי החיים בישראל ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה – מהשר הממונה ועד למנהל, הפקחים והעובדים.
"הנימוקים להעברת הסמכויות", אומר עו"ד גיל עוז, המייצג את ארגון מגדלי העופות, הם שניים: בעלי החיים במדינת ישראל משתייכים לקבוצה החלשה ביותר במדינה (בעלי החיים מוגדרים לראשונה כקבוצה (לא פחות), בעלת נציג במשרד ממשלתי). בהתאם להצעה ימונה ראש אגף ההגנה על בעלי חיים על ידי השר להגנת הסביבה ויהיה אדם בעל רקע מוכח בהגנה על בעלי חיים ובקידום זכויותיהם.
"הנימוק השני הוא כי לא ניתן להמשיך ולהפקיד בידי משרד החקלאות את נושא מניעת צער בעלי חיים, שכן מדובר במשרד השרוי בניגוד עניינים מובנה בין החקלאים לבעלי החיים. חקיקה זו מצטרפת לעתירות חוזרות ונשנות המוגדרות ע"י ארגוני צער בעלי חיים כנגד משרד החקלאות ו/או החקלאים, לפיהן החקלאים (לולנים, דייגים, מגדלי אווזים, רפתנים...), במסגרת עיסוקם החקלאי מזה עשרות שנים, פועלים בניגוד לחוק צער בעלי חיים ולמעשה מתעללים בבעלי חיים.
"למען הסר ספק, עתירות אלו נגד החקלאים הסתיימו בעבר ויסתיימו בעתיד בפגיעה אנושה בחקלאות ובהתיישבות. הוצאת הסמכויות מידי משרד החקלאות יאפשרו לארגוני בעלי חיים לפעול ולהצר את צעדי החקלאים ועיסוקם בחקלאות  מבלי להידרש להליכים בבג"צ. מי שיצטרך מעתה להגיש עתירות לבג"צ על מנת לשרוד, להגן ולהיאבק על זכויותיו, יהיו החקלאים ולא ארגוני בעלי החיים. ניתן לומר כי במקום בו האחריות והסמכות להגנת בעלי חיים עוברת ממשרד החקלאות לנציג בעלי החיים במשרד להגנת הסביבה, תתחיל ההתקפה על החקלאים"
עו"ד עוז, אתה מתנגד להפקעת הסמכויות על הגנת בעלי חיים מידי משרד החקלאות, אך האם זה לא נכון שמשרד החקלאות, שלדעת ארגוני צער בעלי חיים אינו דואג לרווחת בעלי חיים, דואג לרווחת החקלאים?
עו"ד עוז: "ראשית הוא דואג. יחד עם זאת, הייתי מצפה שמשרד החקלאות על כל 'שדרת הפיקוד' שלו, מהשרה ועד לאחרון הפקידים ייצגו את החקלאים בצורה נחושה יותר. לדוגמה,  בדיונים שנערכו בוועדת החינוך של הכנסת בנושא הרפורמה בענף העופות המטילות, לא ראיתי שמשרד החקלאות יצא מגדרו על מנת להגן ולטפל ברווחת החקלאים, כן ראיתי שהמשרד עוסק ומדבר לא פעם על רווחת העוף ובריאות הציבור".  
"צריך ללמוד ממה שאירע לענף האווזים – מגזר שלם נזרק לרחוב ונלחם על לחמו. היו שהצליחו להוציא כספי סיוע שהם לעג לרש כיוון שהסכומים אינם מספיקים להסבת מקצוע, מה עוד שרשויות המס רוצות  אף הן להשתתף בחגיגה ולקבל את חלקן מכספים אלו. על פיצויים אין מה לדבר כלל".

"עושים את עבודתו של החיזבאללה"
"הרפורמה בענף מורכבת", אומר עו"ד עוז, "יש בה דברים טובים ונכונים לצד חסרונות ומגבלות. בבסיסה יש היגיון ומנגד היא נדחפת ע"י בעלי אינטרסים, בעלי הון ובעלי אג'נדה רדיקאלית, אשר עשויים להביא את הממשלה 'לשפוך את התינוק עם המים'. אני חושש, למשל, שאם נמשיך ללכת בכיוון הרפורמה אשר לא תאפשר, בשורה התחתונה, למשק חקלאי ומשפחתי קטן להתקיים - תיפגע  החקלאות בפריפריה, משמע ההתיישבות והציונות. אם נמשיך לפגוע בחקלאים - אגב לא רק בלולנים אלא גם ברפתנים (ראה ועדת קדמי), בדייגים, מגדלי הכבשים, העיזים וכד' - ע"י רפורמות לא מאוזנות שאינן מציבות את החקלאים בראש סדר עדיפות הרפורמה, נגיע לנסיגה ועזיבה של החקלאות בפריפריה, מבלי שהחיזבאללה ירה רקטה אחת!, בכל הכבוד לארגוני בעלי החיים ולאנשים במשרד החקלאות, זהו מצב העומד בניגוד לאינטרס היהודי הלאומי של מדינת ישראל".
"מישהו בממשלה צריך לעשות 'תרחיש ציוני לאומי' של נגזרות הרפורמות והפגיעה בחקלאות. למשל, מה יקרה בצפון אם בחמש השנים הקרובות ייסגרו בכל מושבי הצפון כ-100 לולים. מה יקרה עם 500 המשפחות שיעמדו בפני מצב של איבוד פרנסתם, ומהי המשמעות לגבי בנים ממשיכים במושבים אלו? מה המשמעות הביטחונית? הציונית? והדמוגרפית?"
מה אתה חושב שצריך לעשות ?
"אני קורא למגזר החקלאי וההתיישבותי להפנים מיידית את האיום הניצב בפניו, ולפעול לסיכול הצעות החוק בנחישות וללא פשרות. הוצאת הסמכויות ממשרד החקלאות תביא למכה קשה לחקלאים אני בטוח בכך. יש לבצע את הרפורמה בענף העופות המטילות בצורה מאוזנת תוך שמירה הדוקה על החקלאים. השאלה הכבדה ביותר היא מימון, את זה צריך לפתור ברמה הלאומית ולא במשרד החקלאות. בנוסף, חייבים לדאוג לחקלאים שייפגעו מהרפורמה באופן מידתי ומכובד. הם צריכים להמשיך ולהתקיים בפריפריה. רווחת החקלאים וחיזוק ההתיישבות צריכים לעמוד לנגד עינינו לא פחות מרווחת העופות".
 

בתמונה: עו"ד גיל עוז - "מצב העומד בניגוד לאינטרס היהודי הלאומי של מדינת ישראל"


לא על חשבוננו
לאה יוגב, היא יו"ר העמותה להצלת המשק המשפחתי בגבול הצפון והגליל.
האם אתם בעד העברת הסמכויות ממשרד החקלאות לידי המשרד להגנת הסביבה?
 יוגב: "בהחלט. אני חושבת שזה נדרש, משום שמשרד החקלאות מוביל את הרפורמה, כנראה מהיבטים שאינם קשורים להגנת הסביבה, ולא הוצגו נתונים למשרד להגנת הסביבה. הראייה לכך היא שהשר להגנת הסביבה, גלעד ארדן,  שנכח בדיונים בוועדת החינוך, דרש מיו"ר הוועדה למשוך את הדיון ולהקפיא את כל הדיונים עד שהוא ילמד את הנושא על בוריו. זאת ההוכחה לכך, לדעתי, שהרפורמה במתכונתה הנוכחית  אינה נותנת מענה לא לאיכות הסביבה, לא לרווחת החיות וגם לא למשק המשפחתי שהחוות התעשייתיות שתקומנה  תחסלנה אותו".
 מדוע אתם מתנגדים לרפורמה?
יוגב: "משרד החקלאות מוביל מהלך בכיסוי של דאגה לרווחת העוף, אך למעשה הוא מוביל במודע מדיניות של חיסול כל המשקים המשפחתיים בצפון בלבד, כפי שנעשה בענף הפטם, ההודים, והרבייה, וקידום מדיניות של תיעוש החקלאות ע"י העברתה לבעלי הון  בחוות תעשייתיות .
 "לול תעשייתי אינו מהווה פתרון לרווחת העוף. ההשמדה ההמונית בחוות תעשייתיות גרמה למחסור בביצים ועופות שהובילו לייבוא מחו"ל תוך ייקור ביצים, שכתוצאה ממנו זולגות ביצים מיהודה ושומרון ללב ת"א, או, שבמקרה הטוב, מייבאים ביצים מאירופה או מתורכיה, כאשר התוצרת בתורכיה לא מפוקחת וטרינרית כמו בישראל.
"מנתונים שהגיעו אלינו ממשרד החקלאות והשירות הווטרינרי עולה כי עד שנת 2012 הושמדו כמיליון ורבע עופות בלולים תעשייתיים בענף הפטם, הרבייה, ההודים וההטלה בכל רחבי הארץ , שנדבקו במחלות, אחוז גבוה ביותר אירע  בחוות תעשייתיות בעין שמר, עין גדי, עין צורים ועוד. חוות אלו הינן מבודדות, ובצפיפות אוכלוסין שמזמינה מחלות. הדבר מקבל משנה תוקף מדו"חות ההשמדה ההמונית המצביעים על מיליון ורבע עופות שהושמדו בשנים האחרונות, כאשר כ- 70% - 90%- אירעו בחוות הנ"ל".

לא עושים פיילוט על מחוז שלם
"הקמת לולי סוללה תעשייתיים", אומרת יוגב, "טובה לטייקונים אבל לא למשקי החי הקטנים. כדי להקים לול סוללה, כמו שמשרד החקלאות רוצה, עלינו להקים שותפות של 30 משקים. קיבוצים הופרטו כי לא עמדו בשותפויות, מושבים התרסקו בגלל שותפויות, חקלאים שילמו בחייהם ובבריאותם בגלל שותפויות, וכעת משרד החקלאות ממציא את הגלגל מחדש. שיעשה זאת קודם בקיבוצים נראה איך זה ילך להם. כאן מדובר בשותפות אישית בין שכנים בחשבון בנק משותף ובשעבודים אישיים של המכסות והמשקים לטובת הבנקים. נושא זה עומד לדיון בבג"צ  ונוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - חוק המחייב מתן מחייה בכבוד, ובחירה חופשית,  מרצון ולא מכפייה, בכל הנוגע לשותפויות ושמירה על קניינם של אזרחים שעמלו כל חייהם כאן בגבול הצפון והגליל, עם כל המשתמע מכך מבחינה ביטחונית כלכלית והישרדות בלי מירכאות.  
"במצב כזה אף משק משפחתי לא ישרוד. רמת הסיכונים, שבה  חקלאי קטן צריך לעמוד בפרויקט תעשייתי היא בלתי סבירה, לא מידתית ובלתי חוקית, בעיקר שהתנאים הללו מושתתים רק על 26 מושבים בצפון ויתר הארץ פטורים מכך ומקבלים מענקים שווים כמונו לביצוע שדרוג הלולים בנחלה הקיימת. לא עושים פיילוט על מחוז שלם"
"אנו מצפים משרת החקלאות, שתיקח את המושכות לידיה , ותעצור את מצעד האיוולת הזה, שפוגע , ללא רחמים, במתיישבים ובהתיישבות העובדת, שהיא הנכס היקר מבחינה לאומית לשמירה על אדמות וגבולות המדינה".
מה הפתרון שלכם לדרישות הארגונים להגנה על רווחת העופות?
יוגב: "אנו בקשר הדוק עם ארגוני צער בעלי חיים. יש לנו הרבה מן המכנה המשותף והסכמה אחת, ללא עוררין – שיש לדחות את המתכונת הנוכחית של הרפורמה, שאין בינה לבין רווחת העוף  ולא כלום.
"אין לנו דבר נגד סוגי לולים למיניהם- רק שהדבר יעשה מתוך בחירה חופשית של כל חקלאי, ולאחר שהוצגו הנתונים הבריאותיים והכלכליים בשקיפות - כדי שניתן יהיה לבחור מתוך ידיעה של כל ההיבטים  כולל 'לולי חופש'. כל הצעה חייבת להיות מעשית. למרות שבידינו מידע וטרינרי שלולי חופש מזמנים גם הם מחלות, אנחנו לא פוסלים כל פתרון ובלבד שייבחן באופן וטרינרי ואחראי. לפני שעושים מהפכה צריך להקים צוות מקצועי שיבוא ויחקור, ולא שהפתרון יבוא על חשבוננו. אנחנו נתקן ומוכנים לתקן את הלולים ברמה סבירה, מעשית ותועלתית וללכת יד ביד עם הארגונים להגנת החיות"
מהם הצעדים שאתם מתכננים?
"אנחנו לא הולכים  לאף מקום - אנחנו נשארים. המלחמה היא על החיים שלנו. הילדים שלנו כבר עזבו. זה לא משחק. כ-3,000 משפחות מתפרנסות מענף הלול ב ב-26 משקי הצפון – מראש הנקרה ועד מטולה. לא ניתן לנשל אותנו מהמשק שלנו וממקור פרנסתנו"

אנחנו לא תרנגולות אלא מגדלי תרנגולות
"אנחנו לא תרנגולות אלא מגדלי תרנגולות", אומר יעקב כהן, מזכיר ארגון מגדלי העופות, ולדעתי, בכל מה שקשור לחוק צער בעלי חיים, איני חושב  שיש  להעביר את הסמכויות לידי המשרד להגנת הסביבה. משרד החקלאות פועל ברגישות ואהדה לבעלי חיים, ואני בטוח שהוא יעשה הכול על מנת שאף אחד לא יתעלל בחיות. אולם, יש להבין שכאן מדובר  לא בחיות מחמד אלא בבעלי חיים כמו בקר, כבשים, תרנגולות להטלה ודגים שמטרתם ותכליתם העיקרית היא לספק מזון לאוכלוסייה. זה טבע האדם וכך נברא היקום. אנחנו כמגדלים עושים הכול על מנת לגדל את בעלי החיים בצורה טובה ולשמור על רווחתם. יש לנו עניין שהם לא יסבלו כי הם מהווים את מקור פרנסתנו.
האם, לדעתך, הרפורמה מתעכבת בשל  התנגדות ארגוני צער בעלי חיים לתקנות המכשירות "לולי סוללה"?
כהן: "לדעתי, הריב הגדול ברפורמה הוא לא על רווחת התרנגולות, אלא על תנאי הסף של הרפורמה. הרפורמה שדובר עליה בתחילה הייתה כזו שתתבצע באותם שטחי גידול כמו היום והשטח שנקבע לכל מטילה היה 350 סמ"ר ולא 750 סמ"ר. התנאים שונו מבלי להבטיח שהחקלאים יפוצו על כך".
"הרפורמה תקועה גם בשל העובדה שישנם מגדלים  שבמידה שירצו לבנות לולים, על חשבונם, מחוץ ליישובים, אינם יכולים לעשות זאת בשל  העובדה שעד היום יש אזורי גידול בודדים, שאולי אושרו בוועדות המחוזיות לתכנון הבנייה - לאחר 5 שנים שהמשרד עוסק בזה"
טוענים נגדך שהחלפת צדדים: בתחילת הדרך היית בעד הרפורמה ואילו היום אתה מתנגד לה?
 כהן: כל אלו שאומרים זאת מתעלמים מהעובדה שאני הייתי בעד הרפורמה בתנאי שהיא תעמוד במספר תנאים. תמכתי ברפורמה מתוך תקווה שהתנאים ישונו וישתפרו. כמו למשל, התנגדתי לכפיית שותפויות, ביקשתי השוואת תנאים של המרכז והגליל ודרשתי להגיע להסכמים עם המגדלים.
"כמו כן, כבר ב-2007 התלוננתי על סעיף מאוד מהותי. האוצר דרש ניכוי פריון מיוחד בגובה של 2.05 אג' לביצה החל מהשנה השלישית ואילך. כאשר אנו מכמתים מספר זה על פני עשר שנים המשמעות היא שהמגדלים תורמים, על חשבון פגיעה בהכנסתם, 280 מיליון שקל לציבור, ואילו מענקי ההשקעות שעמדו לרשותנו היו 280 מיליון שקל ועוד 40 מיליון שקל לתשתיות. משרד החקלאות אינו יכול להבטיח לנו שמהכסף שאושר לנו לא יורידו לנו מע"מ.  זאת אומרת, שלא רק שאנחנו נדרשנו בזמנו לשדרג לולים ולבנות לולים חדשים ולהיכנס לשותפויות – למעשה לא קבלנו כלום. לוקחים מאתנו כסף כדי לבצע רפורמה שדיברה על שטח גידול של 350 סמ"ר למטילה. אין למשרד החקלאות זכות מוסרית להתקין תקנות שהן חמורות פי 2 מאלו שנקבעו בתחילת הדרך.
"אני טוען, שעל פי כל תחשיב כלכלי, בנתונים של היום, המגדלים לא יוכלו לעמוד בהוצאות הנדרשות להוצאת הלולים מהיישובים והעברתם לשטח גידול מרוכז והרחבת שטח הגידול ל-750 סמ"ר למטילה. אף אחד לא יבנה לול כשמראש הוא יודע שלא תהיה לו פרנסה ממנו. בתנאים אלו המגדלים יעדיפו למכור את המכסות, והתוצאה תהיה שבעלי ההון ישתלטו על המכסות ואילו המגדלים יאבדו את  פרנסתם. הוויכוח שלנו הוא לא על רווחת העופות, שאיננו מתנגדים לה, אלא על רווחת העופות שבאה על חשבון החקלאים. דרשנו, והארגון ממשיך לדרוש שהממשלה תסייע ביישום הפרויקט לפחות ב-700 מיליון שקל".

אין לנו שום דבר נגד החקלאים
לדברי רונן בר, דובר עמותת "אנונימוס", "ההיסטוריה מלמדת אותנו שלמרות שחוק צער בעלי חיים קיים מזה 18 שנה, החיות אינן מקבלות הגנה מתוקף חוק זה. משרד החקלאות אינו מסוגל לדאוג לרווחת החיות  אלא מדובר רק במזעור סבלן. משרד החקלאות מייצג בעיקר אינטרסים של חקלאים גדולים.
עובדה היא שבמשך שבעה דיונים שנערכו בוועדת החינוך של הכנסת סרבו חברי הכנסת לאשר את ההצעה להקמת לולי סוללה  שמשרד החקלאות הציע שוב ושוב. חברי הכנסת לא יכלו לכפות את דעתם על משרד החקלאות, אולם זה מביך שהמשרד מגיש פעם אחר פעם את אותה ההצעה שהיא למעשה אותה הגברת בשינוי קל של האדרת"
במאמר שפרסם עו"ד גיל עוז, היועץ המשפטי של ארגון מגדלי העופות, הוא טוען שארגוני בעלי חיים, הצליחו להניע מהלך אסטרטגי לפגיעה בענף גידולי החי, מתחת לאפם של החקלאים" מה דעתך על כך?   
בר: "אנחנו עמותה המייצגת  את החיות ומנסה לדאוג להפחתת סבלם של בעלי החיים במסגרת החקלאות.  אין לנו שום דבר נגד החקלאים - ההיפך הוא הנכון. אנו מקיימים עם הלולנים בענף ההטלה  קשרים טובים והולכים איתם יד ביד. אנחנו מעודדים את ההשארה של החקלאים בענף הזה. ברפורמה שנעשתה בענף הפטם, למשל, צמצמו את מספר העוסקים בענף. לנו אין אינטרס לצמצם את מספר העוסקים בענף הלול.
"אנו פועלים נגד הריכוזיות במשק החי, והרפורמה –אותה אנו מציעים בלולי ההטלה, משמעותה היא המשך קיומם של משקים משפחתיים קטנים ועוסקים רבים בענף. זאת, בניגוד למשרד החקלאות שמעודד ריכוזיות ופרישה של מגדלים רבים.
האם אתם בעד צמצום ענף בעלי החיים בחקלאות?
"כן. בעשור וחצי האחרונים קיים גידול של כ-50% בצריכת בשר לנפש בישראל, ואנו פועלים לצמצום היקף התעשיות מן החי. השאלה היא באיזו חקלאות אנו מעוניינים? חקלאות שכרוכה בסבל של בעלי החיים ושמשרתת את תעשיות הענק והטייקונים כמו שמוביל משרד החקלאות, או חקלאות מקיימת שמתבססת יותר על חקלאות צמחית?"
 אם כך האם ניתן לצפות שבשלב הבא תטפלו גם בענף הבקר, הצאן והדגים?
"לפי החוק בישראל מי שאמור לטפל בענפים האלה זה משרד החקלאות, מתוקף חוק צער בעלי חיים. אנחנו יודעים בוודאות, ויש לנו ניסיון ארוך שנים עם העניין הזה, שהוא לא יעשה את העבודה כלל ועיקר. אנחנו מנסים להשפיע כמה שאנחנו יכולים על מנת  להביא ליישום חוק צער בעלי חיים, והדבר הזה לא צריך לבוא על חשבון החקלאים הקטנים. אין סתירה בין שני הדברים. כשהתחילו להכניס את כלובי הסוללה  לישראל, למשל בשנות החמישים, הלולנים התנגדו לכך. יש הרבה חקלאים שאנחנו מדברים אתם שנאלצים לגדל בעלי חיים בתנאים קשים בשל אילוצי השוק, ואם היו יכולים היו רוצים לשנות את המצב. רק לפני חודש דיברתי עם לולן שאמר לי שהוא מאוד לא אוהב לראות את התרנגולות בכלובים הצפופים, והיה מאוד שמח אם המדינה הייתה משקיעה כסף והיו עוברים ללולים בלי כלובים, שהיום הם כבר קרוב ל-40% מהלולים באיחוד האירופי".   


מדוע אתם מתנגדים לרפורמה המוצעת בענף הלול?
"מבחינה מדעית כלובי הסוללה הם האפשרות הגרועה ביותר, הגורמת סבל רב לשמונה מיליון מטילות. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה הדוק עם העמותה של הלולנים נגד הרפורמה הזאת. לדעתנו, הפתרון הטוב ביותר עבור העופות הוא הפתרון של 'לולי חופש', אולם אנו מוכנים להתפשר על 'לולי מעוף', שעלות הקמתם זולה יותר מהקמת לולי הסוללה והם מצמצמים במידה מסוימת את סבל העופות, כמו כן,  הפתרון שאנו מציעים יפחית את הריכוזיות בענף ויאפשר למשקים קטנים להמשיך ולהתקיים".

בתמונה:
רונן בר, דובר עמותת "אנונימוס" - "אנו פועלים לצמצום היקף התעשיות מן החי"

הביצים יותר מועשרות והתרנגולות מאושרות
אבי פנקס, בן ה-76 , עומד בראש  העמותה למען חיות משק שהוקמה על ידו ב-1995. העמותה פועלת למען חיות המשק ואחראית ליוזמות ששיפרו את חייהם ואת דרך מותם של מאות אלפי תרנגולות ואפרוחים בשנה. פנקס אף כתב, ערך והפיק ספר בנושא "חיות משק בישראל- מחקר הומאניות ועשייה".
האם אתה בעד העברת הסמכויות על הטיפול ברווחת בעלי חיים (יישום חוק צער בעלי חיים) ממשרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה?
פנקס: "כן. אני מצדד בכך, מאחר וקיים ניגוד אינטרסים מובנה בין הדאגה לרווחת החיות  למדיניות המשרד. למשל, אני ניהלתי מאבק במשך שלוש שנים עם השירותים הווטרינרים, עד שניאותו לאשר את המתקן שהצעתי להמתת אפרוחים זכרים, שיחסוך מהם ייסורים קשים. כאשר סוף-סוף ניתן האישור, ואף  ניתנה הנחיה לכל המדגרות להשתמש במתקן זה או תחליף שלו - לא נערכו ביקורים במדגרות, כדי לוודא שמשתמשים במתקנים, בטענה ש'אין זמן'. אם כך מתייחסים לאפשרות של המתה אכזרית של ארבעה מיליון אפרוחים בשנה - זה מצב בלתי נסבל! לו היו הסמכויות אז בידי המשרד לאיכות הסביבה התוצאות היו שונות".
האם אתה בעד הרפורמה בלולים כפי שהיא באה לידי ביטוי ב"חוק הרפורמה בענף הלול?
"הרפורמה, שהיוזמה לה באה ממשרד החקלאות, מציעה להחליף את כלובי הסוללה הקיימים בכלובים גדולים יותר עם שטח גידול שלל750 סמ"ר לתרנגולת ע"פ התקנים של האירופאים. אמנם הכלובים יהיו גדולים מהקיימים כיום וחדשים, אך עדיין התרנגולות יהיו בתוך כלובים. ברפורמה ייבנו מספר מצומצם של לולים גדולים מאוד. זה יסייע לשירותים הווטרינריים, כי במקום לעשות ביקורות בכמה אלפי לולים קטנים, הקיימים כיום, יצטרכו לבקר במאות אחדים בלבד. מצד שני, יש סכנה שאם תפרוץ מחלה בלול גדול, מספר התרנגולות שיסבלו, ובסופו של דבר יומתו, יהיה גדול בהרבה מאשר מחלה בלול קטן".
האם יש לך פתרון חלופי?
"כן. אני מציע להעביר בהדרגה,  במשך 9 שנים, את כל התרנגולות מכלובי סוללה ל'לולי חופש'. הלולנים לא ייאלצו להוציא פרוטה מכיסם. בסכום של 340 מיליון שקל, שמשרד החקלאות  מוכן להשקיע במימון הרפורמה, ניתן להקים 'לולי חופש' ל-2 מיליון תרנגולות (סכום שיוחזר לאוצר בעוד מספר שנים)".
 אתה מדבר על 2 מיליון תרנגולות ומה לגבי כל 7 מיליון התרנגולות שיש בארץ?
"כדי שלולן ירוויח מביצי חופש, בדיוק כמו שמרוויחים מביצי כלובים,  צריך מארז של 12 ביצי חופש לעלות 13 שקל, במקום 12 שקל ביצים מכלובים.  אם  הלולן יקבל על כל ביצה תוספת של  12.5 אגורות, מחיר המארז יגיע ל-14.5 14.7 שקל עבור אריזה של 12 ביצי חופש. היום ביצי החופש נמכרות ברשתות השיווק בין 26-23  שקל לאריזה למארז של 12 ביצים – מחיר הכולל רווח שערורייתי הנכנס לכיסם של בעלי ההון. בתוספת זו של 12.5 אג' לביצה מ-2 מיליון תרנגולות אפשר יהיה לממן בניית לולי חופש נוספים ובכל שנה יתווספו עוד ועוד תרנגולות חופש, עד שכל 7 המיליון יצאו לחופש. אז ניתן יהיה להחזיר את כל 340 מיליון השקל לאוצר".
 צעד כזה מחייב פיקוח על מחירי  ביצי החופש...
"נכון. היום יש פיקוח על מחיר ביצים מכלובים ואין סיבה שלא יוטל פיקוח גם על ביצי חופש. כל אלו שקונים ביצי חופש – ירוויחו".
האם הגשת את הצעתך למשרד החקלאות?
"ההצעה נשלחה למשרדי האוצר, הגנת הסביבה ולמשרד החקלאות. נפגשתי עם מנכ"ל משרד החקלאות שהזמין שלושה אנשים נוספים לפגישה וישב עמי במשך שעה שלמה והקשיב. ההצעה נשלחה גם לועדת החינוך של הכנסת כאלטרנטיבה ל'חוק הרפורמה במטילות'. לדעתי, ההצעה שלי טובה הן לציבור, למגדלים והן ולבעלי החיים".
האם אתה משתף פעולה עם הארגונים החקלאיים וארגוני צער בעלי חיים?
"אני משתף פעולה עם כולם. פניתי גם למגדלים וגם לארגונים למען בעלי חיים. לצערי, מה שקורה היום ברפורמה זה שכל צד מתחפר בעמדותיו, זה מצב שבסופו של דבר אחד זוכה ואחד מפסיד. מה שאני מציע זה מצב WIN-WIN: כולם זוכים".

תגובת משרד החקלאות
בהתייחסותו להצעות החוק הקוראות להוצאת כל הטיפול בנושא ההגנה על חיות מידי משרד החקלאות, בטענה שאינו ממלא את תפקידו, אומר משרד החקלאות כי חוק צער בעלי חיים מטופל על ידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ושם מקומו. המשרד שוקד על קידום החוק ומימושו הלכה למעשה בהיבטים רבים מאוד, ולשם כך מופעלות חלק ניכר מיחידות המשרד בהיקפים נרחבים. "קידום רווחתם של בעלי החיים , אומרת שרת החקלאות, אורית נוקד, מהווה יעד מרכזי של המשרד. בשנה האחרונה בוצעו מספר צעדים משמעותיים, כגון חקיקה והגברת האכיפה, על מנת לשמור על זכויות בעלי החיים. המשרד ימשיך להקצות תקציבים ומשאבים לטובת נושא חשוב זה".
 אשר לשינויים המתוכננים בענף הלול, משרד החקלאות אינו מתעלם מההתנגדויות לתקנות – להיפך. דווקא ריבוי המתנגדים משני צידי המתרס מלמד כי המשרד פועל בכל הגזרות ומנסה למצוא נוסחה נכונה שתתאים גם למגדלים וגם לעופות. המשרד פועל תוך שיתוף כלל הגורמים המעוניינים לאורך כל השנים האחרונות, בהן מקודם התהליך.
דווקא ארגוני צער בעלי חיים למיניהם והתארגנויות מגדלים, הם שעוצרים את התהליך וגורמים לנזק בדיוק במקום בו רצו, לכאורה, להועיל. לדוגמה, בגלל ההתנגדויות המרובות של ארגוני צער בעלי חיים לתקנות הם למעשה גרמו להנצחת מצבן העגום של התרנגולות לאורך כל השנים האחרונות. הם מביאים לכך שלא ניתן לחולל את השינוי הדרוש.
התקנת התקנות היא אינה חיפזון, כי אם חובת המציאות. אין אפשרות להמשיך ולקיים את ענף הלול במצבו הנוכחי, ללא הסדרת הנושא הסביבתי, העלאת איכות התוצרת ועמידה בדרישות וטרינריות ורווחת בעלי חיים. רמת הבטיחות הביולוגית בלולים נכון להיום היא מאוד נמוכה, ומסכנת את בעלי החיים ובני האדם.  
משרד החקלאות אינו קובע את גובה התקציב המאושר לטובת השינויים בענף הלול, אך המשרד פועל ככל יכולתו להשגת תקציב מתאים וכן, ליצירת פתרונות משלימים נוספים על מנת להקל ולסייע למגדלים. התקציב שאושר על ידי הממשלה לטובת השינוי בענף הלול הוא 280 מיליון ₪ ללולים ו- 60 מיליון ₪ נוספים לתשתיות. משרד האוצר לא אישר תוספת אך סוכם כי מגדלי העופות יקבלו 3 אגורות יותר לביצה, על מנת לסייע להם בהחזר ההון בתוך כ- 5 שנים.
להערכת משרד החקלאות עלות השינוי בלולים כולה לא תעלה על מיליארד ₪. ובכל אופן, במידה ובסוף התקופה לביצוע הביקוש יהיה גבוה מהתקציב הנותר, יפנה משרד החקלאות לממשלה בבקשה לאישור תוספת תקציב.
הרפורמה בלול נועדה לשמר את הגידול המשפחתי ולהשאיר את הענף בידי מרב המגדלים. אי ביצוע הרפורמה, משמעותה העברת הענף לבעלי הון. הודות לרפורמה יישמר התכנון בענף ויוארך חוק הגליל, דבר שיבטיח פרנסה ללול המשפחתי.
מספר התושבים שאין להם נגיעה לחקלאות בכלל ולענף בפרט גדל ועולה, מה שמחליש גם את מעמד הלולנים במושב. חקלאים רבים אינם מפעילים את הלול במשקם, אלא אצל מגדלים אחרים, וזוכים לרנטה קבועה מדי חודש. משרד החקלאות מעוניין להחזיר את החקלאים לעסוק בחקלאות, ובכך לשמר את המשק המשפחתי.
בעלי לולים גדולים מתנגדים לרפורמה בכדי לשמור על האינטרסים שלהם ולשמר את המצב הקיים, בו הם משלמים רנטה לחקלאי, כנגד העברת הייצור ללוליהם. מצב זה יוביל להשתלטות של בעלי ההון על המכסות ונישול החקלאים מהענף. משרד החקלאות מעוניין לחזק את הגידול העצמי, בכדי למנוע את השתלטות בעלי ההון על הענף וגדיעת פרנסת העוסקים בו. אם הלולן יחזור לעסוק בחקלאות, איש לא ישתלט לו על הלול, והוא יוכל להמשיך לפרנס אותו עוד שנים רבות.
לולנים שיצטרפו לרפורמה, יזכו לתוספת מכסה של 100,000 ביצים, ללא קשר לגודל מכסתם המקורית. מכסה ממוצעת בגליל הינה 550,000 ביצים, בתוספת המכסה של 100,000 ביצים למגדל ממוצע תהיה מכסה של 650,000 ביצים. לשני שותפים שיחברו יחדיו תהיה מכסה של 1.3 מיליון ביצים, כך שהצורך לביצים יהיה ל- 200,000 ביצים בלבד לשני שותפים. תוספת המכסה תקנה למגדל תוספת הכנסה פנויה בשנה. תוספת זו תסייע למגדל לעמוד במימון חלקו בשדרוג הלולים. בנוסף, כל חקלאי יוכל לפנות לגורמי מימון שיזכו במכרז של מועצת הלול לצורך מתן הלוואות משלימות.לולנים שייבחרו לעזוב את הענף כן יקבלו פיצוי".

 

 

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 280, מאי  2012

 


תגיות : משוב, משוב חקלאות, ארגון מגדלי עופות, ענף ההטלה, רפורמה, אנונימוס, צער בעלי חיים, יעקב כהן, עו"ד גיל עוז, לאה יוגב, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,