קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש
10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

sdsadsad

אנחנו צריכים לגדל יותר מפחות


16.07.2012

זו השאיפה של ענקית החקלאות העולמית סינג'נטה, שפרשה ביום הדגמת ענפי הצומח שערכה בבודפשט את חזונה להתמודדות מעשית עם משבר המזון העולמי

מאת: אבי פז


ערב פתיחת ועידת ה- G8 בחודש מאי, סמוך לוושינגטון, הכריז נשיא ארה"ב ברק אובאמה על יוזמה חדשה להתמודדות עם משבר המזון העולמי. מטרת התוכנית, שתתמקד בעיקר באפריקה, היא לחלץ ממעגל הרעב והעוני כחמישים מיליון בני אדם בתוך עשר שנים- והיא מהווה, למעשה, את המשכה של התוכנית השאפתנית עליה הכריזו מדינות ה- G8ב- 2009 בוועידת ל'אקווילה באיטליה. מנהיגי המדינות העשירות התחייבו אז להשקיע למעלה מ-22 מיליארד דולר לשיפור ביטחון המזון בעולם, אך לקראת תום מסגרת הזמן שהוקצבה לכך – בסוף 2012 – לא כל המדינות עמדו בהתחייבויותיהן ורק 44% מהסיוע הועבר, כמובטח.
החידוש בתוכנית הנוכחית עליה הכריז הנשיא אובאמה, הוא מעורבותן הגדלה של חברות מהסקטור הפרטי. 45 חברות - ביניהן תאגדי ענק כסינג'נטה (Syngenta), קרגיל (Cargill), דופונט (DuPont) ומונסנטו (Monsanto) – התחייבו להשקעות ענק של מיליארדי דולרים לקידום המאמץ לייצור פתרונות מעשיים למשבר המזון העולמי.
לצד הביקורת שנשמעה על מעורבותו של הסקטור הפרטי ביוזמה, באופן שלדעת המבקרים מסמל בריחה מאחריות של המדינות העשירות לפתרון המשבר העולמי המחריף, התחדדה התרומה המעשית הניכרת של המגזר הפרטי בכלל וענקיות התעשייה החקלאית בפרט, לשיפור תמונת המצב הקודרת שעולה מהתחזיות השונות לעשורים הקרובים - עת אוכלוסיית העולם תאמיר בקצב מהיר בעוד שהמשאבים העומדים לרשותה יתקשו לספק את צורכי הקיום הבסיסיים שלה.


האתגרים המורכבים של תעשיית החקלאות העולמית
ימי הדגמת הצומח (Crop Demonstration Days) שעורכת ברחבי העולם חברת סינג'נטה לעובדיה ובעלי עניין הקשורים אליה, מהווים הזדמנות מצויינת ללמוד מקרוב על האתגרים המורכבים עמם מתמודדת תעשיית החקלאות העולמית ועל המאמצים המושקעים במטרה לעמוד בהם בהצלחה. המספרים היבשים מעלים שאלות לא פשוטות. למשל: כיצד מתמודדים עם העלייה המשמעותית בצריכת הסוכר האנושית (44% ב-20 שנה); איך מקטינים את הפער בשיעור צמיחת הצריכה העולמית של תירס (+77%) הכפול משיעור הגידול ביבולים (+38%); באילו דרכים ניתן להתגבר על בעיות עשבייה בגידול סויה, הגורמות לאובדן של עד 75% מהיבולים?; וכיצד ניתן להגדיל את היבול השנתי הממוצע של אורז עד 2030, כדי להבטיח אספקה של מזון בסיסי לאוכלוסיית העולם, שתגדל עד אז במיליארד נפש.
חברת סינג'נטה העולמית (Syngenta AG) הוקמה בשנת 2000, ממיזוג חטיבות עסקי החקלאות של נוברטיס (Novartis Agribusiness) והאגרוכימיה של זנקה (Zeneca Agrochemicals). סינג'נטה היא חברת האגרו-כימיה הגדולה בעולם ומובילה בתחום הגנת הצומח. הענקית הגלובאלית, שהמטה שלה פועל בבאזל שבשוויץ, מעסיקה למעלה מ-26 אלף עובדים ב-90 מדינות, פועלת בעיקר בשווקי הזרעים וחומרי ההדברה, ומעורבת במחקר ביוטכנולוגי וגנטי. החברה מפעילה חמישה מרכזי מו"פ גדולים בשוויץ, אנגליה, ארה"ב, סין והודו ורשתות בינלאומיות של מבדקי שדה בתחום הגנת הצומח ומחקרים בתחום הזרעים. מחזור המכירות שלה ב-2011 מוערך ב-13.3 מיליארד דולר, ומניותיה נסחרות בבורסות של שוויץ וניו-יורק. המתחרות הבולטות של סינג'נטה הן: מונסנטו (Monsanto Company), דאו (Dow AgroSciences), באייר (Bayer CropScience) ודופונט (DuPont).

ב-2007 רכשה סינג'נטה את זרעים גדרה הישראלית תמורת 95 מיליון דולר, שנתיים לאחר שמייסדי החברה מכרו אותה לקרן מרקסטון תמורת 52 מיליון דולר.
זרעים גדרה, אחד מסיפורי הצלחה הבולטים של החקלאות הישראלית, היא מהחברות מהמובילות בעולם בפיתוח זני מכלוא של ירקות. החברה, המעסיקה כ-250 עובדים, עוסקת בטיפוח, פיתוח ושיווק של זני פלפל, עגבנייה, מלפפון, אבטיח, מלון וקישוא במספר מדינות בעולם. בישראל, בנוסף למוצרים של זרעים גדרה החברה משווקת גם את מוצרי סינג'נטה. משרדיה הראשיים של החברה ממוקמים כיום - עד למעבר למשרדיה החדשים בקיבוץ רבדים- על יד צומת תל נוף והיא מפעילה סניפים נוספים בספרד, טורקיה ומקסיקו.
זרעים גדרה הישראלית פועלת, כיחידה מסחרית, במסגרת טריטוריית דרום-מזרח אירופה  של סינג'נטה, ביחד עם יוון, טורקיה, הונגריה, מדינות הים השחור: רומניה, מולדובה ובולגריה והמדינות האדריאטיות.
ימי הדגמת הצומח שערכה טריטוריית דרום-מזרח אירופה  של סינג'נטה ב- Hungexpo בבודפשט, התקיימו במשך יומיים ביוני. ביום הראשון השתתפו באירוע עובדי התאגיד מהטריטוריה, ביניהם עובדי זרעים גדרה. ביום השני אירחה זרעים גדרה קבוצה של בעלי עניין מישראל, בינהם לקוחות, מפיצים, מגדלים ושותפים עסקיים. הקבוצה מישראל כללה את יאיר מנע, מנכ"ל מושבי הנגב; ירון אבו, מגדל מאחיטוב המפעיל את חממת ניסויי המלפפונים של החברה; יהודה אסולין, מגדל מצטיין מבטחה, המפעיל עם אחיו דוד ואבי את חממת ניסויי העגבניות של החברה; רונן שלכט, מגדל ויצואן מחצבה; עמית דגן, מנכ"ל חישתיל; אבי מגן ממשתלת מגן; טיראן קוחנובסקי מהמשביר לחקלאי; אלי בן נון מעמיר שיווק; רבקה אופנבך ממו"פ ערבה; גילי הוברמן מיח"מ;; שלומי נחום, מנהל שוק מקומי במכתשים; נביל גנאים, לשעבר משה"מ וכיום בעליה של חממת ניסויים עצמאית בבאקה אל גרבייה; דרור וייס, מנהל החטיבה החקלאית בכצט וכותב שורות אלו כנציג קבוצת משוב.
לובוש גרפל, מנהל טריטוריית דרום-מזרח אירופה, בירך בפתיחת האירוע את בעלי העניין מהארצות השונות, והזמין את הקבוצות להתחיל לנוע במסלול ההדגמה, שניכר שהושקעו בתכנונו ובביצועו המון מחשבה ותשומת לב לפרטים.
באירוע מאורגן למופת, הובילו אמנון עשת, מנכ"ל זרעים גדרה, וקרן רמות, האחראית על קידום גידולי שדה פתוח וקשר עם לקוחות קצה בישראל, מצגות מרתקות לאורך 10 תחנות שונות: סויה, דגנים, גינון ומדשאות, אורז, זרעי שמנים, קנה סוכר, גידולים מיוחדים,  תירס, ירקות ותחנה שהוקדשה להסבר על החזון והמבנה הארגוני של סינג'נטה.

ירקות: צורך בתחכום רב יותר בשווקים המתפתחים
התחנה האחרונה במהלך יום ההדגמה, שעסקה בגידולי הירקות, נגעה באופן אישי, מטבע הדברים, לרוב חברי הקבוצה מישראל.
בין הירקות שהוצגו בביתן בלט פיתוח של זרעים גדרה, ה"אנג'לו", הפלפל הראשון בעולם ללא זרעים, שזכה בפרס החדשנות בתערוכת FRUIT LOGISTICA.
אמנון עשת: "ערך הייצור העולמי של ענף הירקות הוא 500 מיליארד דולר. מדובר בענף בצמיחה מאוד מהירה, במיוחד במדינות אסיה. נכון להיום, 50% מהירקות בעולם מיוצרים בסין. 4% מיוצרים בארה"ב ו-9% בהודו. אז אם אנחנו מסתכלים ברמה גלובאלית, האזור הגדול ביותר בענף הירקות, האזור שהתפתח באופן הכי משמעותי הוא ללא ספק אסיה"
קיימים כיום פערים משמעותיים בין השווקים המפותחים לשווקים המתפתחים, בהרבה מאוד פרמטרים: באיכות ויעילות שרשרת האספקה, ברמת התחכום של המגדלים ובאופי עבודתם.

עשת:" המטרה של סינג'נטה ושל כל החברות הגדולות הפועלות בשווקים המתפתחים, היא לצמצם את הפערים הללו בעשר השנים הקרובות".
"הענף הוא מאוד מגוון כמו שכולנו יודעים. אני בטח לא מחדש לכל היושבים כאן. אפשר לראות את המוצרים כאן, שאת כולם אנחנו מגדלים בישראל. בענף זרעי הירקות יש כמה חברות מובילות היום בעולם. כמה מילים על התחרות: מונסנטו (Monsanto) אחרי הרכישה של דה-רויטר (De Ruiter) היא בעצם החברה מס' 1 בעולם. לדעתי היא לא מינפה את הרכישה הזו בצורה כל כך טובה, אבל היא בהפרש גדול החברה הכי גדולה במכירות זרעים. מס' 2 היום זו קבוצת וילמורין (Vilmorin), שהזרע שייכת להם. מספר 3 זו סינג'נטה. סינג'נטה ווילמורין מאוד קרובות, אבל לפי המידע שיש לי, וילמורין היא כרגע מס' 2. אבל עם נסתכל על תחומי הזרעים והגנת הצומח ביחד, סינג'נטה היא ללא ספק מס' 1 בעולם.
"אנחנו עוסקים כאן בגידול שערך הזרעים שלו הוא מאוד גבוה. ק"ג זרעי עגבניות למשל, יכול להגיע ל-120 אלף דולר וגם יותר. קילו זרעי עגבניות מייצר כ-2,000 צמחים לדונם, אז אנחנו מדברים על היקף של 120-130 דונם עגבניות מק"ג אחד של זרעים.
"אחת הבעיות בענף הירקות, היא המורכבות, ובעצם אנחנו מחפשים ערכים לכל שרשרת הערך.  אם בתירס הערכים בשרשרת הערך הם יחסית מוגבלים, בענף הירקות אתה צריך להביא ערך למגדל, אתה צריך להביא ערך למשלחים במונחים של חיי מדף, לקמעונאים ולצרכנים. כלומר צריך לייצר יתרונות לכל השותפים בשרשרת הערך.
"בתפישה החדשה של סינג'נטה, אנחנו פועלים במטרה לשרת את כל שרשרת הערך. אנחנו עובדים היום על קבלת דרישה מהשטח ויצירת שיתופי פעולה, כדי לקבל פידבקים מהצרכנים, מהקמעונאים, מהסוחרים – ולהגיע אל המגדל. יש בהחלט הבנה היום שצריכים לעבוד downstream (במורד הזרם). ללכת מחברה שמספקת את הפתרונות – לכיוון הצרכן. ללכת ולהבין את הצרכים, ולהגיע לתוצרת שתספק את הצורך.
"אני רוצה לדבר על כמה פתרונות שסינג'נטה נותנת. דיברנו כאן היום הרבה על AMISTAR. שימוש במוצר הזה לא רק להדברת מחלות אלא גם להעשרת הצומח (Crop enhancement) הביא בהודו, בגידול של פלפלים חריפים, לשיפור של 15% ביבולים.
"בארה"ב – סינג'נטה פתחה חברה לתוצרת טריה, שמוכרת אבטיח איש ללא גרעינים. לחברה קוראים דולצינאה פארמס (Dulcinea Farms), והיא מספקת אבטיח שטופח בסינג'נטה – עד לצרכן הסופי. פרוייקט לא פשוט, אבל נתן לסינג'נטה הבנה איך לטפל בשרשרת הערך בצורה אחרת, בשוק גדול כמו ארצות הברית. באופן הזה נוצרה קטגוריה חדשה בענף האבטיח.
"עוד דוגמה לטיפול בשרשרת הערך: כל הנושא של חיי המדף של חסה בחיתוך אחד. סינג'נטה נהנתה במקרה הזה מרכישה של שתי חברות חסה בארה"ב. שוק הסלטים בארצות הברית הוא שוק ענק. הטיפול בסוגיה הזו הפך את התעשייה הזו לתעשייה הרבה יותר ברת קיימא. זה מאפשר להגיע למוצר שחיי המדף שלו מאוד משתפרים, ומדובר בימים בודדים. מדובר במוצר שחיי המדף שלו מאוד קצרים, וכל שיפור הוא שיפור באחוזים רבים.
"אחת הדילמות הקשות בענף הירקות, היא מורכבות התכונות, כמות התכונות שאנו עוסקים בהן. תכונות שקשורות לצמח, תכונות שקשורות לפרי. אנחנו צריכים לטפל בצרכים של המגדל, בצרכים של הסוחר, של הקמעונאי, של רשתות השיווק ושל הצרכנים. השאלה היא איך להגיע להתקדמות קצת יותר מהירה. בעבר היה לוקח לטפח זן לפעמים כ-8 שנים. אפשר להזכיר שוב את הקאנון – וכמה זמן לוקח להחליף אותו. מדובר בהשקעה אדירה. אנחנו מקווים שכל הנושא של "Marker Assisted Breeding" ישפר את העניין הזה, הטיפוח יהיה יותר מכוון, יותר מפוקס, ויאפשר להביא מוצרים יותר טובים, יותר מהר. וכשאני אומר יותר מהר, זה לקצר את זה מ-8 ל-5-6 שנים. יש חלומות לקצר את זה עוד יותר, אבל החברות המובילות בעולם עדיין לא שם.
"אנחנו צריכים להבין את הצרכנים. יש צרכנים שמה שהם מחפשים זה מוצר זול. אנחנו מערכים ששליש מהצרכנים – מה שחשוב להם זה התמורה לכסף. פחות האיכות. עוד שליש הם צרכנים שיותר מעורבים במה שהם אוכלים, לדעת שמה שהם אוכלים גודל בשיטות טובות ובפרוטוקולים נכונים. ויש שליש נוסף, של מי שמחפשים חוויה באוכל – רובם מהמדינות המפותחות. אנחנו מזהים תנועה לכיוונים של מעורבות במה שאוכלים ולחיפוש החוויה באוכל.
"הדרך שבה אנחנו צריכים להסתכל היום על כל ענף הירקות, היא במתן פתרונות מקצה לקצה. ואני חושב שאנחנו כחברה, גם בארץ וגם בעולם, ממוקמים נכון לתת את הפתרון הזה. יש לנו את היכולות לתמוך בזה."

תירס: עליה ביבולים, אך יש צורך ביותר
בשנת 1999 עמד ממוצע היבול העולמי של תירס על 3.7 טון להקטאר ואילו בשנת 2010 על 5.1 טון להקטאר. שינוי נוסף שחל במהלך 20 שנה: 10% מהיבול בשנת 2010 (40% בארה"ב) נועדו לתעשיית הביו דלקים, בעוד 30% מיועדים למזון ו-60% להזנת חיות. בעוד היבול עלה בשיעור של 38% הצריכה עלתה ב-77%.
ישנה שונות גדולה מאוד בהיקפי היבולים: בעוד שכמות יבולי התירס בארה"ב הייתה ב-2010 כ-10 טון להקטאר, בניגריה היא עמדה על פחות מ-2 טון להקטאר. המצב כיום מהווה הזדמנות לשיפור משמעותי בהיקפי היבולים. היקפי השטחים לגידול תירס ברחבי העולם: בצפון אמריקה 34 מיליון הקטאר, בסין 32 מיליון הקטאר, בברזיל 13 מיליון הקטאר ו-8 מיליון הקטאר ברחבי האיחוד האירופאי.
סינג'נטה מציעה "ארגז כלים" וגישה מכוונת מטרה לטיפול במזיקים בתירס. בין המוצרים שהיא מציעה: Force לטיפול במזיקי קרקע ו-Cruiser לטיפול בלמעלה מ-25 מזיקים שונים לצומח, ולחוסן הצמח – שבא לידי ביטוי בהתפתחות השורשים ועלווה ירוקה.
פריצת דרך בהדברת מזיקים, הושגה גם בעקבות גילוי פרוטאין חדש: Vip3A, הפוגע במעיים של המזיקים, והוא בעצם מאפשר שליטה ביותר מ-14 מינים של מזיקים בהשוואה לפרוטאין ה-Cry.
סינג'נטה הציגה גם את ה Enogen, שמאפשר את שיפור ייצור האתנול מהתירס, עם עליה של 5.2% בתפוקה וחסכון של 8-11 סנט בעלות לגלון.

אורז: מגמת הגידול ביבולים לא מספקת
אורז הוא מצרך מזון בסיסי, שמאכיל חלקים נרחבים מאוכלוסיית העולם. צריכת האורז השנתית לנפש באסיה עומדת על 80 ק"ג. בארה"ב – 10 ק"ג.
רוב האורז (90% מהייצור העולמי) גדל באסיה: בסין 137 מיליון טון (יבול של כ-7 טון להקטאר), בהודו- 95 מיליון טון (יבול של כ-3 טון להקטאר), בווייטנאם 25 מיליון טון (יבול של כ-5 טון להקטאר), באינדונזיה 37 מיליון טון (יבול של כ-5 טון להקטאר) ובתאילנד (יבול של כ-3 טון להקטאר).

 

הגידול באוכלוסיית העולם מניע עליה בביקוש לאורז. שיעור העליה הנוכחי ביבולים לא יספיק לענות על הגידול בביקוש. על פי קצב הגידול הנוכחי, צפוי שעד שנת 2030 יפתח פער של 8% ביחס לשיעור הגידול הנדרש. דרום אסיה למשל, נמצאת יותר מ-60% מתחת לפוטנציאל היבול שלה. הדרכים להשגת הגידול הנדרש ביבול הם, בין השאר: התאמת סוגי הזנים, תאריך ומיקום הזריעה, עיבוד ושימוש בחומרי הדברה.
עליה ביבולי האורז דורשת הרבה מאוד מים, ותלויה גם בתנאי הגדול. סינג'נטה מציעה פתרונות לאורך כל מחזור הגידול של האורז בתחומים של טיפול בזרעים, חומרים קוטלי עשבים, קוטלי מזיקים וקוטלי פטריות.
באסיה יש למעלה מ-200 מיליון מגדלי אורז, רובם בסין. למגדלים הקטנים מציעה סינג'נטה את ה- Tegra, כפתרון משולב לאבטחת יבולים והורדה בעלויות העבודה. לטענת סינג'נטה הפתרון הזה מאפשר למגדלים רווח נוסף של 270 דולר להקטאר, מה שמשקף עבורם החזר של 150% על ההשקעה.


סויה: ניהול עשבייה נכון
מוצרי סויה נמצאים בהרבה מאוד מהדברים אותם אנו צורכים מדי יום. למשל במזון: בלחם, חלב, שמנים, קרקרים, שוקולד ועוד. פולי סויה הם גם מרכיב עיקרי בהזנת חיות, בעיקר בשל תכולת הפרוטאין הגבוהה שלהם.  השימושים בפולי סויה רחבים הרבה יותר: גם בדיו למדפסות, בצבעים ודטרגנטים. הביקוש למוצרי סויה גדל בקביעות במהלך 30 השנה האחרונות, והניע גידול ניכר בשטחי הגידול ובתוצרת. ארה"ב מייצרת 34% מכמות הסויה בעולם. 50% נוספים מיוצרים בדרום אמריקה, בעיקר בברזיל (28%) ובארגנטינה (19%). היבואנים הגדולים של פולי סויה הם האיחוד האירופאי וסין.
מגדלי סויה פונים אל הגידול הזה מכיוון שיש לו יחס סיכון/תועלת טוב ומכיוון שהוא נחשב לגידול אמין ויציב. עדיין, מגדלי הסויה צריכים להתמודד עם אתגרים כעשבים עמידים לגלייפוסייט (קוטל עשבים סלקטיבי) בצפון אמריקה ומחלות צומח חדשות – בעיקר חילדון בברזיל ובדרום אמריקה.
עשבים עלולים לגרום לאובדן תבואה פוטנציאלי של עד 75%. העשבים עושים שימוש במים ובתזונה המיועדת לגידול, ואף מציבים אתגר בסוגיית האור. וזה עוד לפני שדובר על הבעיות בקציר. בארה"ב קיימים 11 זנים עמידים לקוטלי עשבים, וברחבי העולם 21 זנים. על מנת לבצע ניהול עשבייה אפקטיבי, בתנאים של עמידות לקוטלי עשבים, יש צורך בפורטפוליו רחב ובחדשנות. סינג'נטה מציעה ספקטרום רחב של פתרונות קוטלי עשבים למגדלי הסויה. למשל, את משפחת קוטלי העשבים של קליסטו (Callisto), שכיום היא מובילת נתח השוק של קוטלי העשבים בתירס, ומביאה את הטכנולוגיה הזו לגידולי הסויה. קוטלי העשבים של קליסטו מכילים מרכיב פעיל של mesotrione, שפולי הסויה רגישים אליו. בסינג'נטה פיתחו תכונת טולרנטיות HPPD, שתאפשר שימוש בקוטל העשבים הזה ביעילות בגידולי סויה, מבלי לגרום נזק.


קנה סוכר: מקור לסוכר זול ודלק ביולוגי יעיל
במהלך 20 השנה האחרונות עלתה צריכת הסוכר האנושית ב-44%. קנה סוכר הוא המקור ל-70% מהסוכר בעולם. ברזיל היא יצרנית קנה הסוכר הגדולה בעולם. בשנת 2010 היא ייצרה 720 מיליון טון, כשהיבול הממוצע היה 79 טון להקטאר. גידול קנה הסוכר בברזיל עלה בשנים האחרונות בצורה ניכרת, אך 50% מהקציר עדיין נעשה באופן ידני. שטחי הגידול של קנה סוכר בברזיל המיועדים לייצור ביו-דלקים צפויים לרבע את עצמם עד שנת 2020. הביודלקים הוסיפו 8 מיליארד דולר לערך של קנה הסוכר. בשנה האחרונה ייצרה ברזיל 25 מיליארד ליטרים של אתנול. יותר מ-50% מהמכוניות בברזיל מופעלות באמצעות אתנול, ו-25% מהדלק בברזיל הוא אתנול. 90% מצי הרכב החדש במדינה, הם מכוניות "גמישות", שיכולות לנוע באמצעות דלק רגיל או אתנול, ואפשר לשלב בינהם.
נקודה חשובה באשר לגידול הזה: בשל העלות הגבוהה, כאשר שותלים את קנה הסוכר, מגדלים אותו במשך חמש שנים. בכל שנה קוצרים את היבול, שמתמעט משנה לשנה. לאחר מחזור גידול כזה, עוקרים ושותלים מחדש. זהו גידול מאוד אינטנסיבי במונחים של ידיים עובדות: יש צורך בכמאה אנשים כדי לשתול הקטאר אחד של קנה סוכר. עם זאת מדובר בתהליך מאוד פשוט: קוצרים את קנה הסוכר, ומהמיץ שסוחטים ממנו מפיקים סוכרוז ואתנול. טון קנה סוכר מייצר שמונה ליטרים של אתנול.
סינג'נטה מציעה מגוון רחב של מוצרים לאורך כל מחזור הגידול, ביניהם אמפליגו (AMPLIGO) לחרקים וסולויגו (SOLVIGO) לנמטודות. בנוסף, סינג'נטה משתפת פעולה עם גורמים נוספים, במטרה לייצר מהפיכה בגידול קנה הסוכר בברזיל, למשל עם ג'ון דיר (JOHN DEERE) בייצור מכונת שתילה שתופעל ע"י אדם אחד. סינג'נטה מתכוונת גם ליישם טכנולוגיית אנזים מתקדמת עם טכנולוגיית SugarBooster, כדי להגדיל את כמות הסוכר המיוצרת בכל צמח בשיעור של 20%-40%.

דגנים: גידול גלובאלי עם הבדלים אזוריים
הדגנים מהווים את הגידול השני בהיקפו בעולם, לאחר האורז. 80% מהדגנים משמשים לייצור מזון: לחם, פסטה, בירה, וויסקי. מטון חיטה מייצרים כ-1,400 כיכרות לחם. מטון שעורה מייצרים בערך 12,000 כוסות של בירה. זהו אולי הגידול הכי גלובאלי, אך עם הבדלים אזוריים מובחנים. ההבדל הכי בולט הוא בהיקפי התוצרת. בעוד שבאזורים מסויימים מייצרים טון דגנים להקטאר, באזורים אחרים מייצרים יותר מפי עשרה. מגדלים ברחבי העולם מגדלים דגנים על שטח כולל של 270 מיליון הקטאר, שזה כמעט הגודל של אירופה, והם מייצרים 800 מיליון טון של גרעינים.


אמנון עשת: " שלב ההתבססות של הצמח הוא השלב הכי חשוב, הכי קריטי. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאמץ. חוזר פה הנושא של שימוש בקרוזר (Cruiser), שעוזר לא רק להדברה, אלא גם להצצה יותר מהירה, ולחיזוק הצמחים הצעירים. אנחנו רואים ראוים עליה של 20%-25% בהצצה בצמחים שמטופלים בקרוזר. אם אנחנו רוצים לשלב את זה בהתבססות יותר חזקה של מערכת השורשים, יש פתרון אחר שנקרא וויברנס (Vibrance). יש גם פיתרון של תערובות. היום כל הנושא הזה הופך להיות הרבה יותר חשוב. לפתח מולקלה חדשה בהגנת הצומח – זה דבר מאוד יקר ומאוד מסובך. אנחנו מנסים היום למצות את הפורטפוליו הקיים בנושא של הגנת הצומח בשילובים שונים, שיביאו תוצאות יותר טובות"
בנושא של הגנת הדגנים מפני "תחרות" של עשבים – Grassweed control, נושא חשוב למדינות גדולות שמגדלות הרבה דגנים, מציעה סינג'נטה 2 פתרונות: אקסיאל (Axial) ומודוס (Moddus).
אמנון עשת: "בנושא היבול – יש את הנושא של ספטוריה (Septoria), מחלה שפוגעת ביבולים. אם אנחנו משלבים את הסגוריס (Seguris) והאמיסטאר (Amistar), אנחנו מצליחים לשמור על עלווה ירוקה – יבול בחיטה מחייב שמירה על עלווה ירוקה לאורך זמן.
"אני רוצה לדבר קצת על טכנולוגיה. אני הייתי בשבוע שעבר בשטיין – במרכז של סינג'נטה לחומרי הדברה בשוויץ. בוחנים שם בשנה 100 אלף חומרי הדברה חדשים. זו טכנלוגיה מאוד מורכבת, עם מערכת רובוטית משוכללת. זה עולה המון כסף ולוקח המון שנים לפתח, עם הרבה מאוד כישלונות בדרך. הכל נעשה במעבדות, בכמויות מזעריות, עם עציצים קטנים של צמחים, שבהם עושים את כל הנסיונות. אחרי שמוצאים מולקלה, צריך לבדוק אותה במשך הרבה מאוד זמן ולבדוק את ההשפעות שלה גם על הסביבה. כל פתרון שלנו חייב להיות בר-קיימא. היקף ההשקעה של סינג'נטה במחקר ופיתוח הוא למעלה ממיליארד דולר בשנה."

גידולים מיוחדים: מגוון גדול, לאורך כל השנה
ענף הגידולים המיוחדים מתייחס לתפוחי אדמה, כותנה, פרי הדר ותפוחי עץ, ענבים ומטעים. מדובר במגדלים מתוחכמים בענפי צומח בעלי ערך גבוה. היקף שוק הגנת הצומח בענפים הללו מוערך ב-7.8 מיליארד דולר בשנה. מכירות סינג'נטה בחמישה הענפים העיקריים הללו הן בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בשנה. ההכנסות של סינג'נטה ממכירות ב-38 ענפי צומח אחרים בקטגוריה הזו הן בהיקף של 600 מיליון דולר נוספים בשנה.
במרבית הגידולים הללו, חוץ מאשר בכותנה, סינג'נטה אינה נותנת פתרונות של זרעים – אלא בעיקר של חומרי הדברה. מכיוון שיש שונות גדולה מאוד בין חמישה הענפים העיקריים הללו, צוותים נפרדים עובדים על פיתוח אסטרטגיות המותאמות להם.
קרן רמות: "יש הבדל בין מגדלי תירס למגדלי תפוחי עץ, למשל. ברגע ששותלים עץ של תפוחים – זה ל-20 שנה, אלא אם הוא מת, או סובל ממחלה מיוחדת. תירס זורעים כל שנה. תחשבו על המשמעות מבחינת העלויות. עלויות גידול של תפוחי עץ זה 9,000 דולר להקטאר, פי 12 מעלויות גידול של תירס. מצד שני ההכנסות גדולות יותר: 12 אלף דולר להקטאר, פי עשרה מאשר בתירס. מגדל שיש לו פרדס או מטע, מתנהל במשק שלו אחרת לגמרי מאשר מגדל תירס"


 תפוחי האדמה מהווים ענף מעניין. מדובר בענף הצומח למזון השלישי בגודלו בעולם, לאחר אורז ודגנים. בנוסף, מדובר בענף יעיל מאוד במונחים של תפוקת מזון (קלוריות) יחסית למשאבים הנדרשים לגידולו: כמות הקלוריות המיוצרות מכל ליטר מים כפולה מאשר בגידול אורז; וכמות הקלוריות המיוצרת בכל הקטאר כפולה מאשר בגידולי אורז. מהסיבות הללו, ממשלות ברחבי העולם, בייחוד בסין, רואות בתפוחי האדמה מוצר בסיסי חשוב במונחים של בטחון מזון. בהקשר הזה, אולי יהיה מפתיע לגלות שסין מייצרת כ-25$ מיבולי תפוח האדמה בעולם. סינג'נטה עובדת עם תאגידי מזון עולמיים, שמייצרים מוצרים מתפוחי אדמה: למשל, מק'קיין (McCain), שמייצרת שלשי מהצ'יפס בעולם. בארה"ב הם פיתחו שיטה ליישום האמיסאטר, קוטל הפטריות המוביל, בשלב השתילה – מה שמעניק פיתרון רחב למחלות קרקע ומאפשר את הגדלת היבולים – עד 15%.


להחיות את פוטנציאל הצמח
בסוף שנה זו תגיע אוכלוסיית העולם ל-7 מיליארד נפש. ב-1950 כללה האנושות 2.5 מיליארד בני אדם. מדובר ב-4.5 מיליארד שנוספו מהלך 60 שנה. בתוך 18 שנה יתווספו מיליארד בני אדם נוספים לאוכלוסיית העולם. בשנת 1950 הקטאר אדמה האכיל 2 בני אדם. ב-2030 הוא יצטרך להיות מסוגל לספק מזון ל-5 בני אדם. במציאות הזו לכל מגדל ברחבי העולם יש תפקיד חשוב: להגדיל את יכולת הייצור שלו באופן בר קיימא. מדובר במאמץ שצריך להקיף את כל המשקים החקלאיים בעולם: 8 מיליון משקים שגודלם למעלה מ-100 הקטאר, וגם 500 מיליון משקים קטנים, שהיקפם הוא כהקטאר אחד.
האסטרטגיה של סינג'נטה היא לחשוב כמגדלים, ולפתח פתרונות כוללים לענפי הצומח השונים- תוך פיתוח ויישום טכנלוגיות חדשניות. מודל המנהיגות שהציגה החברה הוא לקבוע כיוון, להניע לתוצאות, ליצור התקדמות ולשחרר את הפוטנציאל של ענפי הצומח שעדיין לא ממומש.

•    הכותב היה אורח חברת סינג'נטה/ זרעים גדרה
•    pazavi@mashov.net

צילומים: באדיבות סינג'נטה

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 281, יוני  2012


תגיות : סינג'נטה, זרעים גדרה, אמנון עשת, קרן רמות, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,