קבוצת משוב קבוצת משוב
כנסים, תערוכות והוצאה לאור
www.mashovgroup.net
 
חיפוש

10 הרשויות הירוקות


למידע נוסף לחצו כאן  

Photo: Idea go

        

תכירו את החלוצים החדשים: צעירים, משכילים וחרוצים, חדורי אמונה ובעלי דחף יזמי. נציגי הדור הבא של חקלאי ישראל, בדרך כלל עושים. הפעם, הם גם מדברים: על הבחירה שלהם בדרך חיים קשה ומורכבת, על ההווה והעתיד. ובעיקר – על התקווה.

לחץ כאן

יוני אריאל, 34, מגדל פסיפלורה, מושב תלמי יוסף:

"נוצרה כאן תדמית מוטעית שחקלאים הם מיליונרים, שעושים כסף על גב האזרחים"

"תמיד התפרנסנו מחקלאות, עוד כשהתגוררנו בחבל. באנו לפה ב-81', אחרי הפינוי. היום אני מגדל 200 דונם של פסיפלורה, כייצואן עצמאי", אומר לנו יוני אריאל (34), כשהוא מקבל את פנינו במשרדו הצנוע, ליד בית המשפחה, במושב תלמי יוסף, שבגוש מבטחים.
כשאני שואל אותו על ענף הפסיפלורה, הוא אומר: "לפני כמה שנים היה גל חזק והפרי היה מאוד פופולארי, אבל גם בתקופת השיא היקפי הגידול היו קטנים יחסית, ורבים מהמגדלים ירדו מהפסיפלורה. בסך הכול, מדובר בגידול לא פשוט שלו מספר בעיות - הטונאז' פר דונם נמוך יחסית (1.5 טון לדונם בשנה) ולהגיע לטונאז' כלכלי מצריך ממך לבצע הפריה ידנית. יש לנו כ-5 חודשי פריחה בשנה (פריחה אביבית, כחודשיים וסתווית, כ-3 חודשים) ובמהלכם אנחנו מבצעים הפריה ידנית, משעות הבוקר המאוחרות ועד שעות הערב.
"עכשיו, פועל תאילנדי ממוצע עושה הפריה ידנית לכ-2 דונם ביום ואם הפרח לא הופרה ולא חנט עד הערב – הוא נובל ונושר. כל מגדל רותם את העובדים שלו בטכניקה שמתאימה לו. אני עובד בשיטות גידול ייחודיות שפיתחתי בעצמי ומגיע לטונאז' סביר. יסודיות ההפריה הידנית קובעת גם את פילוח הגדלים. ישנם חמישה קטרים: קטן (S), בינוני (M), גדול (L), אקסטרא לארג' (XL) וענק (G). בארץ, לקטנים אין שוק ודווקא בייצוא מעוניינים בפירות הקטנים, אותם הם אורזים בשלשות, רביעיות וכו' וכך משלשים את הרווח. את הפרי אנחנו מייצאים באופן עצמאי".
משפחת אריאל התגוררה בתלמי יוסף שבחבל ימית ועברה לתלמי יוסף החדשה שבנגב. יוני נשוי ואב לילדה, אומר שהוא מתחרה בדרום האמריקאים, במגדלים מקניה ודרום אפריקה. לאחר שירות צבאי בגדוד 50, למד אריאל חקלאות בארצות הברית, בנה חממות וחזר ארצה. בארץ למד במשך שנתיים בתדמור, עבד תקופת מה כשף במסעדות ואז החליט לחזור לחקלאות.
"תמיד הייתה לי כמיהה לחזור למושב", אומר אריאל, שסיים תואר ראשון במינהל עסקים, באוניברסיטת בן גוריון. "הורי גידלו וורדים, וכשענף הורידם נכנס לדעיכה, בגלל האפריקנים, נסע אבי לאתיופיה והקים חוות פרחים. בינתיים, אני ניהלתי את המשק במושב ולאט, לאט, התחלנו לחסל את הוורדים ולהגדיל את מטעי הפסיפלורה. מאז אני כאן – בערך 6-5 שנים".
את הפסיפלורה מייצא אריאל הן באוויר והן דרך הים, תלוי בלקוח: "את הפרי אנחנו מוכרים ב-1.8 פאונד והרשת עושה כ-500% רווח על הפרי. זו בגדול הבעיה שלנו – פער התיווך. אני סוגר באירופה מחיר שמתאים, איתו אנחנו רצים כל העונה...".
כשאנחנו שואלים, האם תמיד רצה להיות חקלאי, אומר אריאל: "תמיד הייתה לי תחושה, שכל התחנות שאני עובר במהלך חיי, הן משהו זמני עד שאני אשוב לפה וגם בתקופה שאני במושב – החלו כל החבר'ה שלי לחזור הביתה, כמעט כולם חזרו לתלמי יוסף".
ליוני יש טענות רבות על התנהלות משרד החקלאות והממשלה כלפי החקלאים בישראל: "נוצרה כאן תדמית מוטעית שחקלאים הם מיליונרים שעושים כסף על גב האזרחים, אבל בשורה התחתונה, חקלאות זה דרך חיים ולכל חקלאי יש צרות צרורות שהן לא בידיים שלו. יש בעיית תדמית בשל חוסר ביצור או בהשקעה, לגבי התשתיות וגם בגלל העובדים הזרים. זה לדעתי עוול שנעשה לחקלאים. תושבי המדינה לא מבינים שהחקלאות זה המנוע הכלכלי הכי גדול שיש למשק. מדברים על הכסף שהתאילנדים מוציאים לתאילנד, אבל מדובר בגרושים לעומת מה שהחקלאות מכניסה למדינה, לא מפירות וירקות, אלא מטכנולוגיות, מהשקיה, זרעים, חומרי הדברה ועוד. כל הכסף שהתאילנדים מוציאים מגיע לאולי 300 מלש"ח, זה כלום בהשוואה לתרומת החקלאות לכלכלה שלנו".
         
מאת: עמוס דה וינטר, צילום: אבי פז

משתתפים נוספים:

אחי סיטבון, איתי ישי, אלון זינגר, זיו רגב, חיים דובקין, יוני דמרי, ינון ריאטי, ליאת דובקין, מיקי חלילי, סמדר ולירון גרייף, עופר אמבר, עינב וניר דרורי, רותם בדש, שחל יזרעאלי, שרון פרידמן, דניאל ונטע ישראלוביץ'

 

פורסם במשוב חקלאות, ירחון החקלאות המוביל בישראל. גליון מספר 280, מאי  2012


תגיות : משוב, משוב חקלאות, הדור הבא, צעירים, בנים ממשיכים, חקלאות, גינון, מים, איכות הסביבה, טכנולוגיות מים, תערוכת חקלאות, תערוכה חקלאית, אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, אנרגיה סולרית, אנרגיית רוח, ביוגז, אנרגיית שמש, גז, מיחזור, בניה ירוקה, תחבורה ירוקה, משוב, קבוצת משוב, קלינטק, אגרומשוב, פרש אגרומשוב, גנים ירוקים, משוב חקלאות, ,