מאמר מקצועי 2- יחסי מסחר ישראל הודו- קלינטק

יחסי מסחר ישראל הודו

הודו הינה שותפות הסחר ה- 10 של ישראל.

להלן טבלאות המרכזות את היקפי המסחר בסקטורים השונים בין ישראל להודות בשנים האחרונות:

*הסכומים הם במיליוני דולרים * לפי המכון הישראלי לייצוא ולשת"פ בינלאומי

ענפי יצוא עיקריים של ישראל להודו Ms
תיאור הענף Ms	2007	2008	ינואר- יוני 08	ינואר- יוני 09	שיעור שינוי 08/09	משקל ביצוא 09
יהלומים	889	983	586	247	58%-	33%
מכונות וציוד חשמלי	368	430	160	203	27%	27%
כימיקלים	268	811	290	188	35%-	25%
מכשירים וכליים אופטיים	29	53	16	43	164%	6%
מוצרים מינרליים	0	1	0	26	%k	3%
מתכות פשוטות	32	39	22	21	8%-	3%
אחרים	28	44	28	14	50%-	3%

ענפי יבוא עיקריים של ישראל להודו Ms
תיאור הענף Ms	2007	2008	ינואר- יוני 08	ינואר- יוני 09	שיעור שינוי 08/09	משקל ביבוא 09
יהלומים	1131	975	554	237	-57%-	49%
כימיקלים	216	246	117	105	10%-	22%
טקסטיל	114	114	61	46	23%-	10%
מכונות וציוד חשמלי	28	37	18	17	2%-	4%
כלי רכב, כלי טיס ושיט	4	3	2	15	687%-	3%
פלסטיקה וגומי	66	83	41	14	65%-	3%
אחרים	131	191	82	51	38%-	9%

ניתן לראות כי במחצית הראשונה של 2009 היקף הסחר בין ישראל להודו הסתכם בכ- 1.2 מיליארד דולר, ירידה של כ- 38%. יצוא הסחורות ירד בכ- 33% לכ- 742 מיליון דולר ויבוא הסחורות ירד בכ- 45% לכ- 485 מיליון דולר.

ענפים פוטנציאליים רלוונטיים לפי המכון הישראלי לייצוא ולשת"פ בינלאומי ומשרד התמ"ת:

חקלאות

ישראל נתפסת בהודו כמדינה בעלת טכנולוגיות חקלאיות מתקדמות ביותר. אולם, חברות ישראליות גילו פעמים רבות כי הטכנולוגיות אשר יש ברשותן מתקדמות מדי עבור החקלאי ההודי ועל כן לא היתה אפשרות להצדיק כלכלית יישום הטכנולוגיות בהודו. הודו בעיני החברות הישראליות הייתה והינה שוק אדיר ליצוא טכנולוגיות חקלאיות ישראליות. מס' חברות ישראליות פועלות בהודו בהצלחה בשנים האחרונות, אולם פעמים רבות התאכזבו הישראלים מכך שההודים רק רצו ללמוד על הטכנולוגיה אך בפועל לא נתבצעו עסקאות כמצופה. פער זה בין העניין התיאורטי לבין יכולת היישום יצר אכזבות רבות משני הצדדים.

בשנים האחרונות ישנן מס' מגמות בענף החקלאות, אשר ישנו מהותית את פני החקלאות בהודו, וחברות ישראליות יכולות וצריכות לקחת חלק פעיל בהתפתחויות אלו. בעבר פנו חברות ישראליות רבות לצרכן הסופי- החקלאי הבודד. פלח שוק זה הוא בעל קנייה דלה ויש להשקיע זמן ומשאבים רבים בפיתוח השוק. לעומת זאת, התמקדות בסקטור העסקי העוסק בפרויקטים חקלאיים, עיבוד מזון וב- Contract Farming , יניב תוצאות בהיקף רחב יותר ובתקופה קצרה יותר.

בשנים האחרונות אנו עדים לכניסתם של תאגידים גדולים כמו Reliance,Bharti ,Mahindra&Mahindra ואחרים לתחום ה- Contract Farming והם משקיעים סכומים ניכרים בתשתית עם טכנולוגיות מתקדמות. השקעה זו מתחילה בשיטות הגידול וכוללת השקעה בטיפול לאחר קטיף, אחסון, שיווק וכו' אשר לחברות ישראליות יש הרבה יותר מה להציע בהם.

ענף ייחודי שיש בו פוטנציאל ויכול לגדול בצורה משמעותית הינו ענף הרפתות בהקשר של מוצרי חלב. עם שינוי בהרגלי הצריכה והטעמים במיוחד בקרב המשפחות הצעירות צפוי כי הביקוש למוצרי חלב יגדל כמו גם הדרישה למגוון מוצרים אלו.

ענף המזון-

ענף המזון מהווה תיווך בין שני ענפי הכלכלה החשובים: ענף החקלאות וענף התעשיה.

הודו הינה היצרנית השנייה של המזון בעולם. ענף המזון מוערך בכ- 69.4 מילארד דולר והינו חמישי בהיקף היצור, הצריכה, היצוא ושיעורי הצמיחה בכלכלת הודו. הענף עדיין נמצא בחיתוליו ובעל פוטנציאל עצום לפיתוח וגידול. הממשלה נותנת סובסידיות רבות בתחום אריזה ושימור פירות וירקות. כמו כן, קוצץ מכס על מכונות בתחום מוצרי החלב. למרות קיום יצרנים מקומיים של מכונות המיועדות לענף המזון, קיים ביקוש אדיר ליבוא מכונות עיבוד ואריזה של מזון. הפוטנציאל טמון בעיקר בציוד ואריזת בשר, פירות ים, ירקות, פירות, דגנים וזרעי שמן. כמו כן, קיים ביקוש רב למכונות קירור מאחר וכ-30% מתוצרת הענף מתקלקלת בשל מסחור במתקני הקירור.

טיפול במים-

שוק המים בהודו מוערך בכ-4 מיליארד דולר, עם צמיחה שנתית של כ-12%-10%. הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי מהווים כל אחד מחצית מהשוק. מערכת הובלה והפצת המים בהודו הינה מיושנת. הממשלה מתכוונת להפרטה במאמץ למשוך הון לשדרוגה. גידול באוכלוסיה גרם לעליה בביקושים למי שתייה ותהליך עיור מואץ מצריך טיפול במי שפכים. תעשיות רבות אולצו בלחץ התקשורת והחוק להתקין מערכת מחזור מים. מפעלים רבים לטיפול במי שפכים חייבים לעבור שדרוג או חידוש על מנת לענות לסטנדרטים מחמירים יותר. בשנת 2003 הממשלה השיקה תוכנית בסך של כ-100 מיליארד דולר לחיבור נהרות עיקריים של מדינה על מנת לספק מים לאזורים חסרי מים מאזורים עתירי מים.